קהלת יעקב - ב רמ

אם כל א' חולק עליו מטעם א' לית כאן ב' לגבי חד וכ"כ ה"ה ז"ל בפ"ז מה' אישות דין י"ב. ושבתי וראה להר"ב כנה"ג ז"ל כתב בהגהות הרמב"ם פ"ט מה' רוצח עמ"ש מרן הכ"מ דראב"י ורע"ק היכא דפליגי לא אמרי' משנת ראב"י קב ונקי אלא אמרי' הלכ' כרע"ק מחבירו ומש"ה פסק רבינו כרע"ק דאמ' מחוטמו ע"כ וכתב הר' ז"ל ודעת הרמב"ם כפי דע' הכ"מ מוכרח דס"ל דאפי' לגבי רבים הלכתא כוותיה דראב"י דאי לא למ"ל למיהב טעמא משום דפליגי עם רע"ק תיפוק לי' משום דפליג עם רבי' ע"כ ואנכי לא ידעתי איה אפה הם הרבים במשנ' ואי משום דר"א אמר מטבורו ורע"ק מחוטמ' וראב"י אומר ממקו' שנעש' חלל הא לא מיקרו רבים כל דלא קיימי בחדא שיטתא

(צז) אין הלכ' כשט' כתב הרשב"א סימן תרפ"ח על שאתה תמיה על הרמב"ם דפסק כשמואל דאמר כל היושב בתענית נקרא חוטא ושמואל סבר כר"א הקפר ואוקימנא לה בשטה פ"ק דנדרים ד"י דאמרי' התם אמר אביי שמעון הצדיק ור"ש ור"א הקפר כולן שטה א' הן דנזיר חוטא הוי וקי"ל דאין הלכה כשט' וכתב הרשב"א שם בתשובה ועוד דבעיקר השט' לא נתת לבך ובכל מקום שאמרו כולן דבר א' אמרו הוא דאין הלכ' כחד מנייהו אבל כל שאמרו כולן יש להם כן וכן אעפ"י שאין הלכה ככולהו יש מהן שהלכה כמותו וכי דייקת תמצא כן בפ"ק דסוכה ד"ז גבי סוכה דירת קבע בעינן אמר אביי רבי ור' יאשיה ור' יאודה ורבן שמעון וב"ש ור"ג ור"א ואחרים כולהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינן ע"ש וכ"כ הרא"ש ז"ל שם בסוכה ד"ס ע"ד ז"ל אע"ג דקי"ל דכל כה"ג שטה היא ולית הלכתא כחד מנייהו הכא איכא תרתי מינייהו דהלכתא נינהו

ע"ש

(צח) אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וכתבו בעלי הכללים ז"ל דהיינו דוקא היכא דלא מצי' למדרש כל חד מיעוט לדרשא. ומצאתי לרבינו מורי הרב זקני ז"ל בס' הליכות אלי כתב ז"ל, ודע דזהו דוקא כשהתנ' אומר כן בפירוש אבל אם מצינו שהתנא דורש בהדיא הב' מצות לענין א' להיות מיעוט אחר מיעוט ואנן חזינן דהוה מצינן למדרשינהו כל חד וחד למלתא חדא ולא הוו אז מיעוט אח"מ אין להק' לתנא דאמאי לא דריש כל תיבה לחד מילתא ולא ליהוו מיעוט אח"מ משום דכיון דאין מיעוט אח"מ מדה מסורה מסיני בל"ב מדות אפשר איכא למימר שכך קבל שאלו הב' תיבות לא נכתבו לשתי דרשות אלא להיות מיעוט אח"מ לחד מילתא לרבוי. וזה למדתי מדברי רש"י בסנהדרין דמ"ו פיסקא האיש תולין כו' אלא אמר רנב"י מ"ט דאמר קרא באיש חטא איש ולא בן חטא מי שעל חטאו נהרג הוי מיעוט אח"מ. וצ"ע מנ"ל למדרש הכי לידרוש איש ולא אשה חטא למעט בן סו"מ ולא הוי תרי מיעוטי בחד מילתא לרבות ולתרץ זה כתב רש"י ז"ל מיעוט אחר מיעוט כך המדה עכ"ל ומה חדש אלא הוקשה לו מאי דאקשי' ותי' דכיון שהיא מדה אין אדם דן שום מדה מעצמו אא"כ קבלה מרבו וכך קבל לדרוש באלו התיבות מיעוט אח"מ ותמהני עליו שהוא כתב בס' יבין שמועה דף ע"ד ע"א על מ"ש הר"ב ה"ע ז"ל בשם רש"י שכל המדות אין אדם דן מעצמו אא"כ קבל הלמ"מ והשיג עליו דההיא דפ' לולב הגזול לא כתבה רש"י אלא אליבא דרבי יאודה שכ"כ במילתיה דר"י לא הוקשו ולא ניתן לדרוש מכל י"ג מדות אלא ק"ו ולא כתב זה אלא אליבא דר' יאודה אבל לרבנן דהלכת' כוותייהו וסברי דמקשינן כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מג"ש עכ"ל ואיך כתב כאן דס"ל לרש"י דמה מצינו כך המדה ואין אדם דן שום מדה מעצמו אא"כ קבלה מרבו הלמ"מ והא קי"ל הלכתא כרבנן דס"ל דכל המדות אדם דן מעצמו חוץ

מג"ש

(צט) אין למדין מקודם מת"ת כתב בספר שנות חיים ד"ב ע"ב דלא אתמר הך כללא אלא כשהענין הוא ספור דברים מעשה שהיה אבל כשאינו ספור מעשה למדין ובהא ניחא לי מאי דק"ל לרבינו מורי הרב זקני ז"ל עמ"ש החו' בקדושין די"ג ע"ב ד"ה לכ"ע בעשה אור"י דאיכא עשה בא"א ודבק באשתו ולא באשת חבירו ע"כ וק' היכי ילפינן הא התם כתיב קודם מת"ת ולפי מ"ש ניחא שפיר ועיין עוד ביפה מראה דקע"ב ע"ג

(ק) אין סדר למשנה קי"ל בתרי מסכתי אין סדר למשנ' כדאמרינן בב"ק דק"ב ובע"ז ד"ז ע"ש. כ' רבינו מורי הרב זקני ז"ל בספר יבין שמועה סימן שס"ז בשם הרא"ש שכתב פ"ח דחולין דקע"א ז"ל ומדסתם לן תנא כרע"ק שמעינן דהלכתא כוותיה דאף ע"ג דבב' מסכתי איכא למימר אין סדר למשנה ודילמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא אפ"ה הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא ע"כ ש"מ דכי אמרי' דבב' משכתי אין סדר למשנה דיינינן ליה בדין ספיקא ובדאורייתא לחומרא דדילמא סתם ואחר מחלוקת הוא או איפכא ולע"ד צ"ע עמ"ש הרא"ש בפ' כל שעה דקכ"ט ע"א עלה דפלוגתא דר"י וחכמים דלר"י אין ביעור חמץ אלא שריפה ולחכמים אף מפרר וזורה כו' כתב והגאונים פסקו כחכמים וכ"כ בעל העיטור ור"י ז"ל ואי משום סתמא דפ' בתרא דתמורה דסתם לה כר"י דחשיב חמץ בכלל הנשרפים הא קי"ל בתרי מסכתי אין סדר למשנה וא"כ הלכה כרבים ע"כ וק' דהא התם באיסור חמור דאורייתא עסקי' ומידי ספיקא לא נפקא דילמא מחלוקת ואח"כ סתם הוא והו"ל לפסוק כר"י לחומרא לשורפו דוקא. ושבתי וראה למרן הכ"מ ז"ל בריש פ"ט מה' רוצח שכתב על מ"ש רבינו ויוצאים ה' זקנים מב"ד הגדול כו' ויש לתמוה למה פסק כר"י ואף על גב דבגמ' דת"ק ר"ש מ"מ כיון דסתם לן תנא כוותיה הכי הו"ל למפסק ואפשר דכיון דבפ"ק דסנהדרין שנויה במחלוקת הי"ל סתם ואחר כך מחלוקת דבתרי סדרי יש סדר למשנה ואין הלכה כסתם והדרי' לכללין דר"ש ור"י הלכה כר"י ע"כ ולכאורה דבריו תמוהים דהא קי"ל דבב' מסכתי אין סדר למשנה. ונראה דאפי' בתרי סדרי נמי אין סדר למשנה כמ"ש הרא"ש בפרק כל שעה הנז"ל וכ"כ התוס' דפ"א בשבת ד"ה והאמר ר"י ובפרק החולץ דמ"ב ד"ה סתם ויתכן בדוחק לומר דה"ק דדילמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא והיה סדר למשנה ודיינינן ליה בדין ספקא ובדאורי'. לחומרא עד דאיכא ה' זקנים. ומלבד דהוא דוחק בדברי מרן דפסיק ותני דבב' מסכתי יש סדר למשנה עוד יקשה שהרי הרמב"ם פסק בההיא דר' יאודה דאין ביעור חמץ כו' כחכמים וכתב הרא"ש דטעמייהו משום דאין סדר למשנה בב' מסכתי ולא דן ליה התם בדין ספיקא דבדאורייתא לחומרא וצ"ע. ואין לומ' דס"ל למרן בדעת הרמב"ם דדוקא בב' מסכתי אמרי' אין סדר אבל בב' סדרים יש סדר דא"כ התם בחמץ ב' סדרים הוו והו"ל לפסוק כסתמא דתמורה. ועוד דכ"ש הוא דאי בב' מסכתי אין סדר כ"ש בב' סדרים

(קא) אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנא' בו חוץ כ' הרב הנז' בשם מהריק"ו שורש י' שכתב דהיינו דוקא בתנאים אבל לא באמוראים ואפי' בתנאים אין אומרים כן אלא ע"י הדחק שאין לנו תי' אחר ובתשו' משפטי שמואל סי' כ"ו כתב דלא אתמר אין למדים מן הכללות אלא כשיש טעם שלא ללמוד אבל בלתי טעם פשיטא דלמדין

(קב) אי אפשי בתקנת חכמים דאמרי' גבי אשה שיכולה לומר איני נזונית כו' וכן בפ"ק דב"ק שאמרו דמצי לוקח לומר מ"ט אמור רבנן הנחתי לך מקום לגבות הימנו משום תקנה דידי אנא לא ניחא לי בהאי תקנתא. מצאתי לרבינו כנה"ג ז"ל בחלק חה"מ סי' ק"ב שכתב דלא אתמר הך כללא דאי אפשי בתקנת חכמים אלא להחזיק מה שבידו דומיא דלוקח