קהלת יעקב (ליסא) צז

חלוקין בהרבה קינין לא אזלינן בתר קורבה כיון דלא הוי קורבה דמוכח לכן אזלינן אחר הרוב דהא לפני הקן אפילו קרוב הרבה לקן זה מלזה אסור ואליבא דהלכתא ליתא לדינא לרבא דממ"נ אם יש רוב כנגדן בודאי אזלינן בתר רוב ואי הם שווין לא בעינן קורבה דמוכח לכך לא הביאו הפוסקים

סעיף ט"ו כיון שא"צ צידה. עיין מ"א ס"ק י"ז רומז לסימן ש"י להטעם שכתב שם ולסימן תצ"ח סעיף ג' לומר דכשיודע שיש לו שובכות בעיר אף שא"י אם הביאו מהשובך שבעיר מותר כמ"ש בסי' תצ"ח ס"ק ו' ע"ש ורומז לסימן תקי"ז דשם מבואר דבספק אסור

מותרות. עיין סימן תצ"ח סעיף ג' ספק מ"א ס"ק ו' שהניח בצ"ע מעכו"ם שהביא דורון וספק אם הביאו חוץ לתחום דאם אין שרוי בעיר ואין לו פירות המצויין בעיר דאסורין ע"ש. ולפענ"ד נראה לתרץ דדוקא בעכו"ם שהביא דורון שבודאי בא בשביל ישראל אסורין מספק אבל הכא מיירי שהביא למכור ובעיר שרובה ישראל אף דתלינן שבאו בשביל ישראל כיון דהרוב ישראל מ"מ מותר מטעם ס"ס ס' חוץ לחומה לנו ואת"ל שבאו מחוץ לתחום אימר בשביל עכו"ם ואף דהוא ס"ס נגד הרוב מותר דהא מבואר ביו"ד סי' ק"י דלרשב"א אלים ס"ס מרוב והכא נראה דאף להחולקין על הרשב"א מותר דבכתובות דף י"ג הקשו דזעירא דאמר נסתרה הא איכא ס"ס אימר לא נבעלה ואת"ל נבעלה אימר לכשר. והפ"י הקשה הלא ברוב פסולין הוי ס"ס נגד הרוב ובדף ט' כתבו התוספת בעצמן דאלו הי' הרוב דרצון רוב גמור דלא מהני ס"ס. ולתרץ נראה דהש״כ בכללי ס״ס ביו"ד כתב דבעינן בס"ס שיהיה פתהפך ובמקום שצריכין להתחיל מספק זה א"צ להיות מתהפך ע"ש ולפ"ז בס' רצון ספק לאו תחתיו בעינן מתהפך וכשנתחיל בספק רצון ואיכא רוב רצון נגדו ואסרנו לספק זה שוב א"י להצטרף לס"ס אבל גבי נסתרה דא"א להתחיל אימר לפסול עד שנאמר מקודם אימר נבעלה לכך אפילו יש רוב פסולין הרי כבר איכא ס"ס דאלים טפי מרובא. ולפ"ז א״ש ג"כ כאן דע"כ צריך להתחיל ולומר חוץ לתחום באו דבתוך התחום ליכא איסור כלל ואת"ל חוץ לתחום אימר בשביל ישראל והרי איכא ס"ס בשעה שיש רוב וס"ס אלים מרובא

סעיף ח' עומדת לאכילה. עיין מג"א ס"ק ח' דבזה"ז שאין ולד טריפה עומדת לכלבים ואסור וצ"ע ועיין סימן ש"ח וכו'. מה שרימז לסימן ש"ח כי שם בס"ק ל"ו כתב דבשר עכו"ם שנשחט מותר כמו בהמה שמתה וכו' וכמו שמותר לכלבים מותר ג"כ לעכו"ם דעכו"ם ג"כ מזונתן עליך כמ"ש המ"א בסימן שכ"ה ס"ק א' ע"ש. ולפ"ז נראה דבזה"ז נהי דאין עומדין לכלבים מ"מ עומד ליתן לנכרים דמזונתן עליך כגון משרתת נכרית ואפילו שאר נכרים חשובין מזונתן עליך כמ"ש המג"א ר"ס שכ"ה ואפשר שכוונת המג"א הוא דבזה"ז דאין טריפה עומדת לכלבים. וכוונתו דגם לעכו"ם אין עומדות רק ממתין עד שתלד ואז מוכרה לעכו"ם הוי כעומדת לגדל כיון שאינו מצפה שתלד היום ואסור למאן דאית ליה נולד ביו"ט

עוד כתב המג"א להתיר בנולד מבהמה העומדת לגדל וז"ל חדא דהרא״ש לא מחלק בין מוקצה לנולד וכו' ועוד דאף קודם לידתו הי' ראוי לאכול משא"כ באפרוח ע"ש. ולכאורה תמוה דתיקשי דמ"ש מביצה שנולדה ביו"ט מתרנגולת העומדת לגדל דבריש ביצה איכא ג' טעמים לאסור ביצה. א' משום נולד. ב' משום גזירה דפירות הנושרין ומשקין שזבו