קהלת יעקב (ליסא) צד

צריך שיעור כלל וכן נלענ"ד דמוכח מהגמרא כהר"ן דבמקום מקורה חשובה כניצודין אפילו בגדול דאלת"ה קשה טובא בביצה ר"פ א"צ דרמי מתניתין דתני צדין חיה ועופות מהביברין וברייתא תני א"צ ומשני בעופות הא במקורה הא בשאינו מקורה. ומסיק השתא דאתית להכי חיות אחיות נמי לא קשה הא בביבר קטן הא בביבר גדול ואי נימא כדברי המג"א והתוס' דבמקורה חיות ועופות שווין א"כ כיון דמשני בעופות הא במקורה וברייתא באינו מקורה ממילא גם בחיות לא קשה ול"ל לשנויי שנוייא אחרינא

ולפמש"ל דבמקורה חשיבי תמיד כניצודין מתיישב הכל דפסיקא ליה להש"ס דבמקורה אפי' גדול חשיב כניצוד כיון שאין יכול להציל עצמו בשום אופן וכן מוכח בשבת פ' האורג דבמשנה דחשוב צפור למגדל וצבי לבית ולביבר מחלוקת ר"י וחכמים וההפרש בין בית לביבר הוא דבית מקורה הוא וביבר מן הסתם אינו מקורה דנקט ביבר דומיא דגינה וביבר מקורה דמי ממש לבית דכיון שיש לו ד' מחיצות ומקורה אין הפרש בין ביבר לבית וס"ל לרבי יהודה דאין צבי ניצוד רק בבית דמקורה וחכמים סברי דאפי' בביבר שאינו מקורה יע"ש וע"ז אמר רשב"ג במשנה לא כל הביברין שוה ואי ס"ד דבבית יש ג"כ חילוק בין גדול לקטן ה"ל לומר רבותא טפי לא כל הבתים שוין וכן בכל מקום תנן סתמא נכנס צבי לבית ונעל כו' ולא מחלק בין גדול לקטן וע"כ צ"ל כדברי הר"ן שכתב דבמקורה חשובי כניצודין ולא מחלק בין גדול לקטן וקשה לכאורה דהא בש"ס מוקי מתניתין דעופות במקורה ועלה קאמר רשב״ג דבעינן דוקא קטן וע"כ צ"ל דבתר דמסיק הש"ס הא בגדול הא בקטן חזר מתירוצא קמא ומוקי לה תרווייהו באינו מקורה והא בגדול והא בקטן

ולפי"ז א״ש דלא מצי לאוקמי הא במקורה דלא הוי א"ש דברי רשב״ג דבמקורה אפילו גדול חשוב ניצוד כמש"ל מדלא אמר לאו כל הבתים שווין ולכך חזר בו ומוקי הכל חיות ועופות באינו מקורה הא בגדול והא בקטן ובזה יתיישב ג"כ קושי' מהר"מ שהקשה למה לא מתרץ גם בעופות הא בביבר גדול הא בביבר קטן דהא החילוק בין ביבר גדול לקטן מפורש במשנה בדברי רשב"ג ולמה תפס החילוק בין מקורה לאינו מקורה שאינו נזכר בשום מקום. ב' הלשון קשה השתא דאתית להכי דהא דחילק בין ביבר גדול לקטן לא חשיב כלום בהא דלעיל. ג' קושית הפ"י שהקשה למה מקשה הגמרא מברייתא ולמה לא מקשה ממתניתין דהכא למתניתין דשבת להדדי דבשבת כ"ע ס"ל דצפור דוקא למגדל אבל לביבר לא הוי צידה והכא שרי ליצד מן הביבר ולפמ"ש א״ש. ומקודם נתרץ קושית הפ"י. דהנה לקמן מקשה הגמרא על רשב"ג דפטור בצד אווזין ותרנגולין ותירץ דשאני אווזין ותרנגולין דמזונתן עליך ובאין לכלובן לערב משא"כ בשאר עופות שאין מזונתן עליך ואין באין לכלובן לערב א"כ לא הי' יכול להקשות ממתניתין דהכא למתניתין דשבת דיכול לשנויי לך דמתניתין דשבת שם קתני צפור דסתם צפור אין מזונותן עליו אבל במתני' דהכא נקט עופות דסתם עופות מזונותן עליו ואי תקשי דאי נוקי מתני' דהכא דמזונתן עליו תקשי הך ברייתא דאווזין ותרנגולין דפטור אפי' בגדול ואיך מחלק רשב"ג הכא בין הצריך מצודה אע"ג דמזונתן עליך דזה לאו קושיא הוא דא"כ הוצרך להביא ג"כ מברייתא דאווזין ומוטב ליה להקשות בפשיטות מברייתא דאין צדין עופות וחיות. ולפ"ז א"ש ג"כ קו' מהר"ם דאמאי לא משני ג"כ על עופות החילוק בין גדול לקטן ורשב"ג לפרושי דברי