קהלת יעקב (ליסא) צ

וחילוק בין בישול ואפייה שאם נעשית מאתמול נתקלקל משא"כ צידה וקצירה. והתוס' הקשו דהא לא מצינו חילוק בין אפשר לעשות מעיו"ט רק במכשירין ע"ש. והנה יותר היה להם להקשות דלרש"י א"נ גופי' גרע ממכשירין דמכשירין כשמתקלקל ביו״ט מותר ובא״נ גופי' כגון בצידה אפילו נאבדו הדגים שצד מעיו"ט אסור ביו"ט לצוד ועוד דאפילו במתוך שהותרה לצורך כתב רש"י דאפילו באין בו צורך כלל מותר והאיך אפשר שבאוכל נפש יאסר אף שיש בו צורך רק שהי' אפשר לעשות מאתמול וכן קשה אפילו להתוס' בביצה דף י"ג ד״ה גזירה דס"ל לא הותר רק מלישה ואילך ובמלאכות שקודם לישה אסור אפילו בא"א לעשות מאתמול ובמכשירין מותר אפילו בדבר שהוא משום בנין כגון גריפת תנור מותר בא"א לעשות מאתמול כמבואר בביצה דף ל"ב ע"ב עיין ברש"י שם. לכן נראה דדעת רש"י כדעת הרמב״ן שהביא הש"מ וז"ל שלא התירה התורה אלא מלאכות שדרכן לעשותן לפי שעה ולא לזמן מרובה והוא דבר שברשותו ע"ש. ולזה נתכוין הירושלמי דאוסר קודם לישה כלומר דומיא דלישה דהוא ברשותו ונעשית ליומא. וכ"כ בספר עבודת הקודש להרשב"א שער א' וז"ל דלא כל מלאכות א"נ התירו כו' אך הוא לבדו ולכם מיעוטין הם לפיכך יש מלאכות א"נ שאסורין ומסרום הכתוב לחכמים וכו' ומפני מה מנו את אלו לפי שלא התירה התורה לתקן ביו"ט מה שדרך בני אדם לתקן הרבה וכן לא התירה התורה תיקון אלא בדברים שהן ברשותו כאפייה ובישול ולא לעקור דבר מגידולו ואפילו תותים ואבטיחים שנפגמין מיומן למחרתו לפי שרוב הנלקטין משתמרין לזמן מרובה וכו' ע"ש. וע"כ הרשב"א צריך לתרץ הקושיא שהקשה הר"ן הא דמותר שחיקת פלפלין שהוא תולדה דטוחן ורוב טחינה נעשית לזמן מרובה כמו שתי' הר"ן וכו' ואין חילוק בין הר"ן להרמב"ן רק שהר"ן ס"ל שהוא מדרונן והרמב"ן סובר שהוא מדאורייתא ונמסר לחז"ל וזהו גם כן דעת רש"י שס"ל שהוא מדאורייתא רק שנמסר לחז"ל והותרו אפיי' ובישול שדרך אותה מלאכה שנעשית ליומא שמתקלקל משא"כ צידה שאפשר לעשות מאתמול ברוב צידות ממילא דרכן לעשות לימים הרבה ולכך אסור מדאורייתא אבל אותן המלאכות שדרך לעשות ליומי' מודה רש"י דמותר אפי' אפשר לעשותן מעיו"ט ובמכשירין הא דמותר בא"א לעשותן מעיו"ט ע"כ היינו נמי דוקא כגון שפוד שנרצף וגריפת תנור שהוא דבר שברשותו ומלאכת יומו דודאי אסור לעשות שפוד וסכין מחדש וכן לבנות תנור חדש שזה דרך לעשות לימים רבים ולהא מילתא חמור מכשירין שאפי' במלאכת יומי' כגון לתקן שפוד שנרצף וגריפת תנור מ"מ אם הי' אפשר לעשות מעיו"ט אסור. ולפ"ז מיושב ג"כ קו' הפ"י בכתובות דף ז' בהא דמותר ביאה ראשונה ביו"ט משום מתוך הא כיון דלדם צריך חייב ג"כ משום מפרק ומפרק לא הותר ביו"ט ולא שייך בי' לומר מתוך וכן הקשה בביצה דף י"ב בהשוחט עולת נדבה ע"ש. ולפי הנ"ל מיושב כיון דאין מלאכת מפרק זו נעשית כענין שאר מפרק שהוא נעשית לימים רבום ולכך מותר כמו שתי' הר"ן גבי שחיקת פלפלין כמש"ל בשמו

שם אסרום חכמים. עיין ט"ז שכ' וא"י למה תלה דברי הירושלמי באסמכתא והא אמרי' בזה ביו"ט לוקה וכו'. ובמגינים ד' פראג נרשם שבת צ"ה וליתא. דשם לא קשה מידי דהא התוס' כתבו שם דמיירי ביו"ט סמוך לערב דהוא לצורך חול ובזה ודאי דלוקה רק קו' הט"ז הוא מירושלמי הובא בר"ן פ' אין צדין הבורר והטוח