קהלת יעקב (ליסא) ט

ברוב פסולין מכשיר עכ"פ אפי' בבדיקה ומהכא משמע דלא מהני בדיקה ואי ר"י אפילו בר"כ פסול בלא בדיקה ומשני דלעולם ר"י הוא ומ"מ מותרת משום דאיכא תרי רובא ואף דהלכה כר"ג מ"מ לענין תנשא לכתחלה מצריך תרי רובא לחוש אף לדברי ר"י

עוד כתב הב"ש דאם ידוע שזינתה עם כשר אלא דיש חשש שמא זינתה עם אחר ג"כ כמ"ש בסימן ד' ואיכא חד ר"כ מותרת לכהן משמע דבר"פ פסולה אף דידוע שזינתה עם כשר והא ודאי א"א לומר דבהדיא תנן במשנה דאף לר"י דמחמיר ופוסל מ"מ קאמר עד שתביא ראיה לדברי'. מוכח בהדיא דכשמביאה ראיה שפלוני שנבעלה לו כשר היה אפילו לר"י כשר וכ"כ בספר הפלאה וזה פשוט מאד: ועוד דהא על ביאה אחרת איכא ס"ס גמור דאימר לא נבעלה ואת"ל נבעלה שמא לכשר נבעלה ואיכא ברי וס"ס ואפילו למאי דאמרינן לעיל באלמנות עיסה דר"ג פוסל אפי' בס"ס הא מפורש שם בגמרא דוקא בטוענות שמא כדקאמר שם בש"ס דף י"ד דר"ג אלים וליה שמא דאפילו בס"ס פסול אבל בברי וס"ס גם ר"ג מודה דכשר אף לכתחלה דהא שם באלמנות עיסה מיירי אף לענין לכתחלה ומ"מ להכי מחמיר ר"ג אפילו בס"ס מטעם דטוענת שמא אבל בטוענת ברי אף ר"ג מודה דאף לכתחלה כשרה ואין לומר דהתם איכא רוב כשרים להכי היה מכשיר בטוענת ברי דז"א כמ"ש בספר הפלאה במקומו

ולפ"ז נראה אם הבעל מודה שממנו היא נתעברה והוא כהן שיכול לישא אותה אפילו בר"פ דהא הודאת הבעל מהני כדמוכח סימן ד' בסעיף כ"ו שכתב הטעם גבי הודאת בועל שמ"מ הולד ספק מטעם מדאפקרה ושה לגבי זה אלמא דהודאת הבועל מהני אוי כידוע שנבעלה ממנו וכיון דהוא כשר ול"ח לבעילת יותר ע"כ כשירה לכהונה וכן כתב בספר הפלאה בדף נ"ג ובתוספ' ישינים דלא חיישינן להא דאפקרה ודלא כבעל כנסת יחזקאל סימן נ״ו שאוסר מטעם דאמרינן מדאפקרה וכו' ומביא ראיה מהרמב"ם שפסק לענין יבום דחולצות ואינה מתייבמת מטעם דחיישינן מדאפקרה. ז"א ראיה דבשלמא התם לענין יבום דהא רוב פוסקים ס"ל דאפילו ע"א אינו נאמן לפטור מן היבום כמ"ש המחבר בסימן קנ"ו ע"ש ואפילו להרמב"ם דס"ל דנאמן ע"א לפטור מן היבום אינו רק מטעם דהוי מילתא דעבידא לגלוי' אבל כאן לא הוי מילתא דעבידא לגלוי'. דמי מעיד על זה דלא אפקרה נפשה לגבי אחרים ע"כ היא אינה נאמנות לפטור החבירתה מן היבום אבל הכא לענין שיהיה הולד כשירה לכהונה שנאמנת היא לומר דלא אפקרה לגבי אחרים מהטעם שכתבתי בס"ד דהוי ס"ס שמא לא נבעלה ואת"ל נבעלה שמא לכשר נבעלה וגם איכא ברי וחזקה בודקת ומזנה בלי שום חולק דודאי היא נאמנות. וכן מה שמביא ראי' מסי' ד' סעיף כ"ו דשם חיישינן מדאפקרה ע"ש. ז"א ראיה כלל דבשלמא התם מיירי לענין לפסול הולד אינה נאמנות דהיא מנגדות החזקת כשרות וחזקה בודקת ומזנה לכך אינה נאמנת אבל להכשיר הולד דהיא מסייע לחזקת כשרות ולחזקת בודקת ומזנה ואיכא ס"ס בודאי היא נאמנות ואף דלענין לומר מפלוני כשר נבעלתי אינה נאמנות עד דאיכא תרי רובא כשרים מ"מ לענין לומר דלא אפקרה מצינו בפירוש גבי ארוס וארוסתו בסימן ד' סעיף כ"ו דאם היא אמרה דלא אפקרה נפשה לגבי אחרים נאמנות אפילו ברוב פסולים. אמנם בספר הפלאה כתב דאף דלענין להנשא לכהן אחר מהני הודאת הבועל דממנו נתעברה אבל להנשא לכהן עצמו אשר הוא מעיד עליה שממנו נתעברה או בא עליה אינו