קהלת יעקב (ליסא) פח

שם חוץ מהוצאה והבערה. הא דחילק הא דהוצאה והבערה מאוכל נפש דהמ"מ כתב דהוצאה והבערה אינו באוכל נפש גופי' ומדמי קצת למכשיר לכך חילק. והנה הרמב"ם כתב וז"ל כל מלאכה שחייבין עליה בשבת אם עשה אותה ביו"ט שלא לצורך אכילה לוקה חוץ מהוצאה והבערה שמתוך שהותרה לפיכך מותר ביו"ט להוציא קטן וס"ת וכו' ופי' המ"מ שכוונתו דכל מלאכה שחייבין בשבת ואותה מלאכה הוא שלא לצורך אכילה ומלאכה שהוא שלא לצורך אכילה פי' הוא היינו מלאכה שאינו נעשית באכילה ושתיה א"כ היה מהדין שתהיה הוצאה והבערה אסורין כאריגה וכתיבה אלא שמתוך וכו' ההוצאה לפי שאף הוא נעשה לפעמים באוכל ומשקה גופי'. והבערה אע"פ שאינו באוכל ומשקה כתיב לא תבערו אש ביום השבת הא ביו"ט שרי. ועיין לח"מ שהקשה חדא דבביצה דף י"ב גבי כשוחט עולת נדבה ביו"ט דמסיק דב"ש הוא דילמא ע"כ לא פליגי אב"ה רק בהוצאה אבל בשחיטה מודה. ועוד כיון דדריש מיום השבת ל"ל טעמא דמתוך הבערה ועוד דא"כ נדרוש ג"כ בהוצאה מביום השבת ובביצה דף י"ב מוכח דלא דרשינן ביום השבת ועוד כיון דאמרינן בשחיטה ובישול מתוך למה פסק במבשל לעכו"ם דאינו לוקה מטעם הואיל ולא אמר מטעם מתוך

ולפענ"ד נראה דודאי גם הרמב"ם מודה דבעינן גבי מתוך שתהא צורך היום וכמ"ש התוספת בביצה דף י"ב אז אמרי' מתוך אבל שלא לצורך כלל לא אמרינן מתוך דהא תפס בלשונו קטן וס"ת דהוא צורך קצת ולכך הוצרך במבשל לעכו"ם מטעם הואיל והא דאמר חוץ מהוצאה והבערה דאמרינן מתוך אף דבכל מלאכת א"נ כגון בישול ואפייה אמרינן מתוך מ"מ הוצרך להשמיענו בהוצאה והבערה דאמרינן מתוך דהנה במכשירי מצוה אף שהוא צורך היום ולא הי' אפשר לעשותו מאתמול כגון לתקן איזמל למול תינוק שנצרך ביו"ט ולא אמרינן מתוך שהותרה תיקון סכין לצורך אוכל נפש הותר בכה"ג ג"כ לצורך מצוה דהא מצות חשיב צורך היום כמ"ש התוספת מ"מ לא אמרינן מתוך דאפילו מהדס אסור ללקוט ממנו ענבים שעלו עליו ביו"ט להכשירו אף שלא הי' אפשר לעשות מאתמול א"ו דלא אמרינן מתוך רק במלאכה שהותרה בא"נ לגמרי אפילו באפשר לעשות מעיו"ט לכך אמרינן מתוך אבל במכשירין שלא הותרה רק בא"א לעשות לא אמרינן מתוך. ולפי"ז כוונת המ"מ הוא כך דהוי ס״ד לומר בהוצאה והבערה שהן לצורך מצוה של היום דלא לימא בהו מתוך כגון להוציא איזמל למול דהוצאה והבערה ג"כ כמכשירין דמי דהא דמילה דדחי שבת אין מוציאין הקטן והסכין משום דחשיב כמכשירין ובמכשירין לא אמרינן מתוך כו' ובאמת מבואר בביצה דף י"ב דאמרינן מתוך בהוצאה והבערה ולכך כתב הרמב״ם בהוצאה והבערה דאמרי' בהו מתוך רק כשהן לצורך היום אף דאין נעשין באוכל נפש גופי' ואינן רק כמכשירין והטעם דהא חזינן דהא הוצאה והבערה חשבי' רחמנא א"נ כמו שחיטה ובישול שנעשה בא"נ גופי' דהא הוצאה והבערה מותרין בא"נ אפילו באפשר לעשות מעיו"ט כמ"ש הרמב"ן שם ולכך אמרינן בהו מתוך אפילו עשאן שלא לצורך אכילה רק לצורך מצות היום משא"כ בנין אף שהותרה לפעמים לצורך מכשירי א"נ כשא"א לעשות מעיו"ט כגון גריפת תנור מ"מ לצור מצוה אף דחשיב צורך היום לא אמרינן מתוך ואסור. ועיקר כוונת הרמב"ם במה שכתב אם עשה אותה ביו"ט שלא לצורך אכילה כוונתו אותן מלאכות שאינן בא"נ ממש רק במכשירין אף שעשאן לצורך היום מ"מ לוקה חוץ מהוצאה והבערה אף שדומין למכשירין אמרינן