קהלת יעקב (ליסא) פו

בהכ"נ ולא תלו אותו בדעת היחיד וקנו לבהכ"נ קנין עולם וחשוב בשעת קנין כאלו נעשו שליח לאחרים שהתנדבו לקנות קנין עולם ולכך אף רק שהן נתרצו לבטל הקדושה ולהן נחשבו כשלא בזמן מצותן כמ"ש הר"ן בשם הרמב"ן מ"מ לאחרים שרוצין עדיין בבהכ"נ זו חשוב כשעת מצותן ואסור להכחיש המצוה ולהפקיע קדושת בהכ"נ ולמוכרה שלא מדעתם אם לא שהוא גדול כרב אשי

עוד כתב המ"א דאם אין מתפללין בבהכ"נ של כרכים יכולים למוכרה כו' והוא תמוה בעיני דא"כ לעולם יכולין למכור בהכ"נ של כרכים שלא יתפלל מקודם בה רק בבהכ"נ אחרת ואח"כ ימכרוהו ועוד דלא גרע מעצים ואבנים אחר שנפלה בודאי אינה ראוי לתפלה ואפ"ה אסור למוכרה בכרכים וכמ"ש בס"ק י"ז וס' המבי"ט אינו בידי כעת לעיין ואולי כוונתו שלא התפללו עדיין מעולם והוא דחוק ויבואר בדפי' בס"ק י"ז ע"ש במ"ש. עוד כתב המ"א בחצירות ומקוה דמסתמא רבים נתנו לזה דאינו יכול למכור ולמנוע אורחים דמ"מ לא חמור מבהכ"נ כו' כוונתו דאם היחיד הוא כמר בר רב אשי ודאי דיכול למכור כמו בבהכ"נ

שם שול כרכים. ואפי' ע"פ זט"ה במא"ה אינו נמכר כמבואר בגמרא

שם בהג"ה וכל זה לא מיירי אלא כשיש בהכ"נ אחרת. עיין מ"א ס"ק ט"ז פי' הא דכפרים נמכר דוקא כשיש להם אחרת אבל כשיש להם שני בהכ"נ מקודם אסור למכור א' דהא לסתור א' אסור כמ"ש ריש סי' קנ"ב עכ"ל. ולפמ"ש המ"א לקמן ס"ק כ"ו דכשבנו אחרת מותר להשתמש בראשונה דברי חול כיון שכבר יש דבר שתחול עליו הקרושה אבל כשעדיין לא בנו אסור דליכא שום דבר שתחול עליו הקדושה ע״ש יש לסתור מה שהוכיח המ"א כאן דמיירי שבנאו עכשיו אחרת דכשיש להם שנים מכבר אסור למכור דהא אפי' לסתור אסור כו' דלפי מ"ש המ"א שם ליכא ראי' מסתירת בהכ"נ דבשלמא באי ליכא בי כנישתא כלל דאסור לסתור מטעם דליכא מקום לצלוי כמבואר בב"ב דף ג' ע"ש ודאי קל וחומר גמור הוא שאסור למכרו משא"כ כשיש להם בי כנישתא אחריתא דהטעם משום פשיעותא כמבואר שם א"כ י"ל דהא דאסורין לסתור הוא משום דכיון דליכא דבר שתחול הקדושה עליו ולא פקע הקדושה מהראשונה ודאי דאסור לקלקל הקדושה וכי משום שתהא עדיין קדושה מקולקלת ולא תפקע קרושה הראשונה לגמרי מותר לקלקל הקדושה שלא יהי' ראוי שוב לקדושה הראשונה דזה ודאי אינו ודמי לנותץ אבן כמבואר בסי' קנ"ד דאפי' נוטל אבן ממנה דמי לנותץ אבן ממזבח ומכ"ש כשמקלקל הקדושה לגמרי משא"כ כשמוכרין זט"ה במא"ה שרשות בידם לסקליש הקדושה על המעות כמ"ש הר"ן ר"פ בני העיר והמ"א ס"ק כ"ח ודאי מותר למכור ואדרבה איכא ראי' להיפך דאי תימא שאינו מותר רק שבנאו עכשיו בהכ"נ מחדש א"כ ל"ל מה שכתב הר"ן שמקלישין הקדושה ע"י המכירה על הדמים הא כבר נפקע הקדושה על הבהכ"נ החדשה שבנו עכשיו שתעשה הבהכ״נ ישינה חולין אפי' להשתמש בתוכה חול וממילא נסתלק ג"כ הוכחה שלו שהוכיח שם דבכרכים אסור אפילו אם בנו להם אחרת די"ל דמותר כמו דמותר לסתור בכרכים כמבואר לעיל סימן קנ"ב במג"א ס"ק ב' דלאנשים אחרים אין חילוק בין כשסותרין אותה או מוכרין אותה ועיקר הוכחה שהוכיח הר"ן דאסור למכור כשאין להם בה"כ אחרת הוא מדאסור לסתור וממילא כשמותר לסתור מותר למכור: