קהלת יעקב (ליסא) פה
Kehilat Yaakov Lisa 85 · קהלת יעקב (ליסא) · free full Hebrew text
Open in the reader →דשם לא זוכה להציבור להיות שלהם ע"י אחר רק שבנה לשמם ואין בדיבור שלו שאמר דאני בונה לשם הקדש בהכ"נ כלום דאין הקדש הגוף בבהכ"נ וכמ"ש הט"ז. משא"כ כשגבו דמכל אחד שגבה זכה לכל בני העיר דכ"א זכה ע"י אחר לכל בני העיר וקנאו כללא של דבר דבעינן או משיכה או קנין אחר שיהי' שלהם כיון דלא שייך כאן אמירה לגבוה כמ"ש הב"י
שם בהנ״ה ואם קנו במקצת הדמים. עיין ט"ז ס"ק ג' מה שתמה בזה ועוד קשה דאמאי נקט במקצת דמים הא דין זה שייך אפילו קנה בכל הדמים לכן נראה דכוונת רמ"א כגון שגבו אלף ולבה"כ א"צ רק ת״ק וקנו במקצת עצים ואבנים ויש במעות הנשאר לבנות בהכ"נ ורוצין לשנות העצים ואבנים ולבנות במותר הדמים הבהכ"נ בחשבם שהעצים ואבנים שקנו יחשבו למותר וקמ"ל דאסור דכיון דכבר קנו ובהכ"נ צריך להן נחשבו כבאו ליד גבאי והמותר הדמים שאין הבהכ"נ צריך להן לא נחשבו שוב כבאו ליד גבאי ממילא העצים ואבנים אסור לשנות כיון דכבר נעשה בהן מעשה וכן מבואר ביו״ד סימן רנ"ב ס"ק י"א דאם כבר קנו עצים דאסור לשנותן אפילו לדבר מצוה ע"ש ומשמע דאם גבו מעות מותר לשנות כמ"ש הט"ז שם וע"כ בדספוק דאל"כ גם במעות כשגבו אין יכולין לשנות כמ"ש השיך בסי' רנ"ט ס"ק י"א והבאתיו לעיל אלא ע"כ בדספקי ואעפ"כ כשכבר קנה בהמעות ונשאר עוד מעות אין יכולין למכור וע"כ מוכח כדעת רמ"א דזה לא מיקרי מותר וכאשר בארתי ודו"ק. ולפ"ז ה"ה לקדושה קלה אבל הדמים מותרין כיון שלא נעשה בהם שום מעשה ומה שסיים הרמ"א אם בא ליד גבאי אסור לשנות היינו הגבאי אסור אפי' ללות ולפרע אבל הציבור מותרין כמו ביו"ד סי' רנ"ט ומ"ש הט"ז דהכא לא שייך הפסד עניים המבואר בסי' רנ"ט לא הבנתי דהכא נמי שייך הפס בה"כ כשלא יהי' המעות כשימצא לקנות
סעיף ז' אא"כ תלו אותו בדעת היחיד. עיין מ"א ס"ק י"ב שמחלק דדוקא כשבנאו משלהם רק הקדישו בשביל רבים מהני בתלו אותו בדעת היחיד אבל כשרבים התנדבו לזה לא מהני ולזה סיים דאף הרמב"ם דהיינו מה שלא הביא דינא דר"א הוא ג"כ מטעם זה דמיירי ברבים התנדבו ובעינן דוקא גדול כר"א ולכך לא הביא משום דליכא היום גדול כמותו. ומ"ש המ"א וכן הרא"ש שכ' בהדיא דדוקא רב אשי מודה לזה וכו'. והיינו כשלא נמנו אחרים בכרכים רק שהקדישו לרבים ובזה ודאי מודים כיון דהותנו וס״ם דבהכי מתיישב קושיות מהריב״ח כ"ל היינו מה שהקשה דא"א ליישב דעת הטור שכתב סתם יחיד ולפי מ״ש המ"א ל"ק דבטור מיירי בבנו משלהם. אמנם לפענד״נ דאפילו כשרבים נותנים מ"מ כשתלו בדעת היחיד לבנות בהכ"נ שכשירצו לקנות או לבנות אחרת שימכרו זאת דיכולין למכור דודאי כשנתנו אחרים מעותיהן ע"מ לבנות או לקנות בהכ"נ שיבנו או שיקנו בהכ"נ כדרך שיבנו או שיקנו משלהן דהא בודאי אם ירצו בני כרך שגבו גם מאחרים לקנות בהכ"נ ע"ת שכשיהיו לו מעות יחזיר כעין המבואר בר"פ בני העיר ודאי דרשאין וכן ודאי דמותרין לקנות מהמעות לכתחילה בהכ"נ לזמן בכרכין ולפ"ז ג"כ דיכולין בתחלת קנין לקנות ולתלות בדעת היחיד שאם לפי דעתו יצטרך באיזה זמן למכור זו ולקנות אחרת ועשה כן הוי כקנו תחלה לזמן שמותרין לעשות כן אף בכרכים וכו' רק שאסורין להוציא המעות לד"א רק לבהכ"נ שהאחרים לא התנדבו רק לבה"כ אבל כשכבר בנו