קהלת יעקב (ליסא) פב

חידושי אורח חיים הלכות בית הכנסת סי' קנ"ג ס"ג דינו כחומשין. ומשמע דלהיש אומרים דמותר למכור וכיוצא בה גם בזה מותר אף דאפשר לתקנו. ונלפענ"ד דדוקא בהי' בו טעות מתחילה שלא הי' עליו קדושת ס"ת מעולם אבל כשהי' ס"ת כשירה ונמחק אות אחת שנפסלה ואפשר לתקנו וכי מותר להורידו מקדושת בהכ"נ מחמת שעכשיו אינו ראוי לבהכ"נ הלא אפי' לבנים אסור להוריד שלא ע"י זט"ה במא"ה א״ו כי הי' עליו קדושת בהכ"נ דאסור להוריד וא"כ ה״ה בספר תורה שנפסלה ואפשר לתקנה אסור להוריד כיון שאפשר להעלותו ולתקנו שיהי' עדיין בקדושת ס"ת

סעיף ד' קדושה אחרת כיוצא בו. עיין ט"ז שהקשה דדיוקא דרישא וסיפא סתרי אהדדי דברישא נקט מכרו רחובה של עיר יקחו בדמיו בהכ"נ משמע דבעינן העלאה דוקא ובסיפא נקט שאסור להוריד משמע דבשוין מותר והמ"א בשם הב"ח כתב לחלק דבדיעבד מותר וכיוצא בו ולכתחלה אסור ע"ש. ולכאורה קשה דמה בכך שכבר מכרו הא כשבאין לקנות לכתחילה הוא דהא אפשר להעלות. אמנם לאחר העיון דבריו מסתברין דהנה גם בגוף הדין המוזכר בגמ' דמעלין ואין מורידין קשה דאין מורידין הוא מיותר כיון דבעינן עולין דוקא ויותר קשה במנחות דף צ"ט וכן ברש"י פ' בני העיר מייתי תרי קראי חד למעלין וחד לאין מורידין דקרא דאין מורידין הוא מיותר ועוד קשה דרש"י פ' בני העיר יליף מקרא דבצלאל דמעלין ובמנחות יליף מקרא זה דאין מורידין. וכן באין מורידין מהפך רש"י הכתובים וכן הקשה השאגת ארי'. לכן נראה דכ"ז דהקדושה עדיין ראוי לקדושה שלו אסור למכרו בשביל כיוצא בו דהמכירה גופי' בזיון הוא לקדושה ואס״ר לעשות בזיון לקדושה בשביל כיוצא בזה רק בשביל עילוי מותר למכרו דליכא בזיו כשהמכירה הוא לעילוי אבל כשנתקלקל שוב אינו ראוי לקדושתו ואז יכולין למכור גם לכיוצא בו רק להוריד אסור. א"נ במכרו באיסור שאין בידו רק דמים שאין ראוין לקדושה הראשונה דבכה"ג מותר אף לקדושה כיוצא בה דאיסורא דעבד עבד. ועוד דהלא עיקר הטעם דאסור שלא ע"י זט"ה במא"ה משום שמא יש אחד שאינו מרוצה כמ"ש המ"א ס"ק ד' ובזה ודאי דכולן מרוצין שהראשון כבר נמכר באיסור וע"ז נתנו מעותיהן מעי קרא. ובזה א״ש דלא סתרי הדיוקים במשנה ר"פ בני העיר דהר״ן כתב הא דבעי הש"ס למיפשט למכור ס"ת ישן לקנות חדש לכתחילה ממתניתין דקתני דמכרו דמשמע דיעבד משום דלא הוי ניחא להפשטן דהמתניתין איירי במכרו באיסור רק דמיירי במכרו בהיתר והיינו לכתחלה ע"ש בר"ן

ולפ"ז הנ"ל דאף למאי דדחו דמתני' איירי בדיעבד מ"מ י"ל דמתניתין מיירי בכל גוונא בין במכרו בהיתר בין במכרו באיסור ומ"מ דחו שפיר. דא"י לדייק מהא דתני מכרו ס"ת לא יקחו ספרים דתורה בתורה שפיר דמי די"ל דלעולם תורה בתורה ג"כ אסור והא דלא תני מכרו תורה לא יקחו תורה הוא משום דמתניתין מיירי ג"כ בדיעבד דהיינו במכרו באיסור ובכה"ג ודאי דמותר לקנות תורה דא"א לקנות קדושה יתירה ולא סתרי הדיוקים אהדדי דברישא לא מצי למיתני מכרו ספרים יקחו ספרים משום דמיירי בכל גוונא אפי' במכרו בהיתר דהיינו לכתחילה ולכתחילה אסור כיוצא בה כמש"ל ובסיפא לא מצי למיתני ספרים לא יקחו ספרים משום דמיירי ג"כ במכרו באיסור שאין בידם רק דמים שאינן ראוין לקדושה הראשונה דבכה"ג מותר אף לקדושה כיוצא בה דאיסורא דעברד