קהלת יעקב (ליסא) עז

להחזיר הכסף להר"ן מ"מ הכא צריכה להחזיר וע"כ צ"ל לדעת הר"ן דהכא שאני כיון שאכלתן קודם גמר דבריו דנעשו מלוה אצלה קודם גמר דבריו וכמ"ש בתוס' שם ובהר"ן שם משא"כ במקדש לאחר למ"ד דגמר דבריו קודם שנעשו מלוה אצלה ולא תלי' דין זה בדין דשם

אכן לדעתי שיטת הר"ן אינו מובן דהוכיח דא"צ להחזיר הכסף דאל"ה הוי מלוה דלא קנתה עדיין המעות דלפ"ז הקונה קרקע לאחר למ"ד לא יהי' יכול לחזור בו דהמוכר מוחזק במעות ולא יהי' מחויב לחזור לו המעות המכירה דאם יצטרך להחזיר לו דמי המכר א"כ איך ובמה יקנה לאחר למ"ד בנתאכלו דנעשו המעות מלוה אצל המוכר כס' הר"ן בקידושין וא"ל דבאמת מש"ה פסק הרמ"א בחו"מ סי' קנ"א דאינו קונה בנאבדו המעות תוך למ"ד משום דנעשו מלוה אצל המוכר כיון שצריך להחזיר דמי המכר ז"א הא בקדושין אינה צריכה להחזיר הכסף בחזרתו ומ"ש במכר יצטרך המוכר להחזיר בחזרת הלוקח קידם למ"ד אלא ודאי דלא תלי' זה בזה דאף דצריכה להחזיר מ"מ לא נעשו מלוה כדעת הרא"ש הנ"ל כיון דבאו לידם בתורת קידושין

והנה לכאורה קשה לשיטת הר"ן בקידושין ע"ת ולא נתקיים התנאי דמהני מחילת התנאי ומקודשת למפרע בהקידושין שנתן לה ואף בנתאכלו המעות כמבואר בב"י סי' ל"א ובשו"ת מהרי"ק ל"ב בשם הר"פ ולכאורה יהי' דעת הר"ן כחולק עליהם דלשיטתו ל"מ בקידושי תנאי מחילה בנהאכלו מטעם כיון דזולת המחילה בודאי צריכה להחזיר הכסף א"כ לא קנתה עדיין ואין לה במה להתקדש עתה דהוי מלוה אצלה ומסתימת הפוסקי' משמע דגם הר"ן מודה לזה מדלא הביאו דעתו לחולק. ונ"ל טעמו דמודה בקידושי ע"ת למאי דמצינו בש"ע אה"ע סי' קמ"ו במגרש ע"ת ל"ב שיהי' הגט בחצירה בשעת קיום התנאי מטעם כיון דבא הגט לידה בתורת גירושין משא"כ בגירשה לאחר למ"ד דעד כלות הלמ"ד ל"ה אצלה רק כפקדון בעלמא יעש"ה ומש"ה גם כאן בקידושין הוכיח הר"ן דאם צריכה להחזיר הכסף בחזרתו ממילא הוי כפקדון בידה משא"כ בקידושי ע"ת ל"ה כפקדון אף שצריכה להחזיר כנ"ל אבל במכר קשה כהנ"ל

סימן ל"ב ס"א או על החרס. עב"ש ס"ק א' שכתב בשם הר"ן דאם עדים חתומים עליו חיישינן שמא יבאו לסמוך עליהם לחוד אף בלי עדי מסירה ע"ש. ונראה כונתו דפסול לכתחלה לסמוך על שטר כזה אף דמסר לה בפני עדים משום גזירה שמא יבאו לקדש בעידי חתימה לבד בלא ע"מ ושטר כזה ל"מ מידי כיון דליכא ראי' משטר כזה ואנן שטר ראי' בעינן ושטר שיכול להזדייף ל"א שטר ראי' ואין כאן קידושין כלל ומש"ה גזרינן אף דאיכא ע"מ מבלי לסמוך גם עליהם מחשש שלא יבוא לסמוך על ע"ח לבד אבל מד"ת ודאי מקודשת גמורה ע"י ע"מ וזהו רק גזירה דרבנן וזהו שכתב הר"ן לשון פסול וכוונתו פסול לקדש בשטר כזה אבל בדיעבד הקידושין תופסים והא דבגט קיי"ל דכשר לגרש בו אף לכתחילה ע"י ע"מ ועיין בסי' קכ"ד היינו משום דבגט ליכא למיחוש דילמ' תתגרש ע"י ע"ח לחוד דגרושה א"א לה להינשא בלתי אם תבוא לפני ב"ד ותביא עדים שנתגרשה לפניהם והב"ד ודאי לא יסמכו על שטר כזה בלתי אם יהיה לפניהם הע"מ כיון שהגט הוא על החרס ויכול להזדייף ואינו גט כלל אבל בקידושין אם נתקדשה בשטר כזה אין צריך להביא השטר לפני הב"ד כשתרצה להינשא