קהלת יעקב (ליסא) עה

משום חשש דשמא יהי' כאן איש ממדי ויאמר דא"א יוציאה בלא גט בזה נראה דאם כבר ניסת בלא דעת ב"ד לאחר לא שייך כלל הגזירה דדוקא אם הב"ד מתירין אותה להנשא לכתחילה בלא גט יאמרו אנשי מדי שהב"ד התירו א"א בלא גט אבל כשהב"ד חוסרין אותה להנשא והיא ניסת בלא דעת ב"ד רק שהב"ד אין מוציאין אותה מבעלה יאמרו אנשי מרי דמש"ה אין מוציאין אותה דמסתמא גירשה הראשון ונשא השני והא מה"ט אסרו שלא יגרש ראשון וישא שני

ועפי"ז מיושבין דברי התוס' קידושין דף י"ב ד"ה רב חסדא וז״ל הכח לא מצי לשנוי' הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק דמיירי שקדשה אחיו אח"כ בפרוטה והי' בא רב חסדא לאפקועי קידושי הראשון כדאמר לאו כל כמיניך אסרית לה אבתראי. ותמה המהרש"א דהא בקידושי חסר נמי מוכיח דלי ליה דשמואל דאי אית לי' דשמואל אסורה על הב' מכח ספק. ולפי הנ"ל צדקו דברי התוס' דהתוס' ס"ל דהא דשמואל הוא משום גזירה שמא יהי' כאן אחר מאנשי מ״י וא"כ באחר כיון דכבר ניסת לשני ונבעלה לו לא שייך האי חששא שמא יאמרו אנשי מדי אשת איש יוצאה בלח גט ומותרת לשני דיסברו מסתמא גירש הראשון כמבואר לעיל אולם באחיו אפילו ניסת בלא רשות ב"ד מוציאין אותה משום הגזירה שמא יאמרו אנשי מ"י א"א יוצאה בלא גט. וא"נ דיסברו מסתמא גירשה אחיו א"כ ג"כ יאמרו מותר לישא גרושת אחיו וא"כ לא נפקא לן כלל אם הוא שוה בכאן פרוטה דאפילו אינו שוה בכאן פרוטה מ"מ כיון דצריכה גט מראשון מחשש שמא יאמרו א"כ הוי לי' גרושת אחיו ואסורה לאחיו השני

שם הולד כשר. עיין ב"ש ס"ק י"א אם א"י אם היה ש"פ בעת הקידושין אזלינן בתר השתא כו'. והא דמבואר בח"מ סי' רכ"ז לענין הונאה דלא אזלינן בתר השתא בכה"ג דדרך השערים להשתנות ע"ש. נראה לפענ״ד דלק"מ דהנה הטעם דלא אזלינן בהונאה בתר השתא היינו כיון שנמצא המקח ברשות הלוקח מוקמינן לי' בחזקתיה ואמרינן כאן נמצא וכאן הי' ע"ש במרדכי פ' המדיר ולפ"ז נראה בקידושין אי ידעינן דלית בה ש"פ השתא בודאי אזלינן בתר השתא ואינה מקודשת דבעודה ברשות אביה על האב להביא ראיה ואמרינן כאן נמצא וכאן הי' כיון שלא נשאת עדיין ומסתמא לא הי' ש"פ בשעת הקידושין כדי להעמידה ברשות אביה כיון דיש כאן רעותא לפנינו ואי ידעינן דאית בה השתח ש"פ אזלינן בתר השתא ואמרינן מקודם גם כן הי' ש"פ ומקודשת דאין מבטלין מקח הברור לפנינו כיון דהוא השתא ש"פ בשביל איזה ספק כיון דאין כאן ריעותא לפנינו דהא לפנינו ש"פ וא"כ הוא מקח הברור ואין מבטלין אותו בשביל איזה ספק ודומה לזה כתב הט"ז בח"מ סי' ק"צ סעיף י"ג ע"ש. ולפ"ז צדקו דברי הרמ"ה כאן דאזלינן בתר השתא

סעיף ה' התקדשי לי לי בתמרה. בב״ש ס"ק י"ב תמה על שיטת הרמב"ם ז"ל דפוסק בהלכות שבועות באומר שבועה לא לך פרטא הוי ובקידושין פוסק באומר התקדשי לי בזו ובזו כללא הוי מדמצטרפו להדדי לשוה פרוטה. ובגמרא איתא להדיא מאן תנא התקדשי ר"ש הוא דס"ל כללא הוי בשבועה. ונראה לפענ"ד לתרץ דהנה לכאור' יש להקשות איך תלי' דין דהתקדשי בדין שבועה דילמא אף לת"ק דס"ל התם פרטא הוי מ"מ אפשר להצטרף תמרה הב' עם הראשונה כיון דאמר בזו ובזו וא"ו מוסיף על הראשון וכולל הכל להצטרף הראשונה להב' וכ"ה במקנה יעש"ה: