קהלת יעקב (ליסא) ע

שצוח השתא הרי חוזר בו ותכ"ד יכול לחזור בו אלא ודאי דאפי' אחר כ"ד אמר רשב"ג הוכיח סופו על תחילתו. ועוד מדלא כתב השיעור דתכ"ד דוקא וכן בהך מעשה דאמר התם בבריא שאמר כתבו גט ועלה לגג ונפל ומת שהי' לאחר כ"ד דהא עלה לגג בנתיים ואפ"ה אמר התם דאמרינן הוכיח סופו על תחילתו וא"כ כאן נמי בקידושין אף דתכ"ד לאו כדיבור דמי מ"מ אמרינן בי' הוכיח סופו על תחילתו דאפי' אחר כ״ד נמי אמרינן כנלפענ"ד. והא דאיתא בסי' מ"ב באמרה קדשני וזרק הקידושין לחיקה ונערה דמקודשת נראה דכמו שמחלק בש"ס הנ"ל בברי' שאמר כתבו דאפי' מאן דס"ל דלא אמרינן הוכיח סופו מ"מ באמר תחלה כתבו אמרינן הוכיח סופו על תחלתו ה"נ יש לחלק בהיפוך דאף דקיי"ל דאמרינן הוכיח סופו על תחילתו היינו דוקא כשלא הי' מעיקרא רק מחשבה גרידא אבל כשהי' דיבור מעיקרא שאמרה קדשני וזרק לה הקידושין ויש ספק לנו אם רצתה לקבל אף דחזינן לבסוף שזרקה הקידושין לא הוכיח סופו עקור הדיבור הקדום שאמרה קדשני. ואמרינן מה שקיבלה הקידושין בשתיקה ע"ד דיבור הראשון קבלה ולבסוף חזרה בה ובקדושין לא מהני חזרה משא"כ בלא אמרה כלל מקודם שפיר אמרינן הוכיח סופו שזרקה על תחילת הקבלה ואינה מקודשת

סעיף ט' ואם הי' הסלע שלה. עיין מש"ל סי' ל"א סעיף א' שוה נ' זוז מקודשת. מדלא חלקו הפוסקים משמע דאם אינו שוה נ' זוז אפי' אם פחות משיעור אונאה אינה מקודשת כיון דאמר בנ' זוז אמרינן דלא מקני' נפשה בפחות מסך זה דבהקנאה דידה לא שייך מחילה אפי' בפחות משיעור אונאה כמו אם אמר במנה זה ונמצא חסר דינר דבטלין הקידושין. ואם נמצא שהחפץ שוה הרבה יותר כגון שאמר המקדש ששוה נ' ונמצא ששוה מאה מ"מ נראה דכל החפץ שלה וא"צ להחזיר המותר דבזה שייך ג"כ לומר כדאמרי' בח"מ סי' רכ"ז סעיף ך' בחליפין דאמרינן שזה רוצה במחט יותר מבשריון ומבואר שם בסמ"ע דאפי' שמו אותן בתחילה ה"נ שייך לומר שזה רוצה באשה יותר מן החפץ

שם קידשה באבן סתם. דוקא בכה"ג שקדשה באבן שראתה אותו שיש לה מקום לטעות את עצמה דסבורה ששוה סך הרבה ואולי אין רצונה להתקדש רק בסך הרבה רק שחשבה בדעתה דודאי אבן טוב כזה שוה סך הרבה ויש בו כסך שהיא רוצה להקנות עצמה לכך אינה מקודשת כיון דבאמת אינו שוה כ"כ אבל במקום שא"א לטעות כגון שלא ראתה כלל את הקידושין מה הן הרי עינינו רואות שרצונה להתקדש אפי' בכל דהוא וראי' לזה מקדשה בלילה קידושין דף י"א וכן בפקדון דנשתייר שוה פרוטה דמיירי דלא ידעה סכום הפקדון אלא ודאי דכל שאין מקום לתלות בטעות ורואין בבירור שרצונה להתקרש בכל דהוא מקודשת. וא"כ לפי מנהגינו שמכסין פני כלות הצנועות אפי' אם קדשה באבן טוב מקודשת בודאי ולפ"ז לא קשה כלל קישי' התוספות קידושין דף ח' ד"ה שיראי ל״צ שומא דדייקי דוקא שיראים ל"צ שימא אבל אבנים טובות ומרגליות צריכין שומא והקשו א"כ אמאי קאמר לקמן ויתיב רב וקא משער באבנא כוחלא אי אית בי' שוה פרוטה והא כיון דלא שמוהו מעיקרא לא ליהוי קידושין דהא כ"ע מודים דאבנים טובות צריכי שומא ולפי הנ"ל לא קשה מידי דאפשר לומר דמיירי דקדשה בלילה או שכיסו פני הכלה :