קהלת יעקב (ליסא) סו

כאומר טלי דמסתמא מיירי בקנין חזקה. ולפי הנ"ל ניחא דמיירי שתיכף כשאומר לה נך חזק וקני מיד מחזקת בקרקע תכ"ד ובודאי מקודשת דהא הוא המהנה אותה בדיבורו לך חזק וקני

והנה המהרי"ל שם הוכיח מדכתב הרא"ש דאפילו נתרצה הבן אח"כ לא מהני אפילו המעות עדיין בעין גבי הנהו בי' תרי דשתי שיכרא והרא"ש בודאי מיירי אפילו באומר לה הב' אח"כ הרי את מקודשת לי א"כ קשה אמאי אינה מקודשת ונראה כיון דאביו אמר הילך מנה והרי את מקודשת לבני בודאי כוונתו אפי' אם לא ירצה הבן לקדש אותה יהא המנה שלה אם תרצה היא להתקדש לו כמו שכתב הר"ן לענין אם מקדש אשה לאחר ל' יום דדעתו אם יחזור הבעל והא המנה שלה ואם היא תחזור בה תתחייב להחזיר הקידושין עיי"ש ולפי"ז שפיר דאינה מקודשת דהא לא נהנית כלל בדיבורו שאמר לה הרי את מקודשת דהא בלא"ה המעות שלה ואי משום שנהנית במאי דאמר לה הרי את מקודשת ולא חזרה א"כ הוי כטלי קידושיך מע"ג קרקע ולכך אפילו נתרצה הבן אח"כ ואמר לה הרי את מקודשת אינו כלום וא"כ שפיר מוכיח מהרי"ל דטלי קידושיך מע"ג קרקע לא מהני דאל"ה אמאי לא מהני בנתרצה הבן אח"כ. ומ"ש לעיל סי' כ"ט דאם אומר הילך מנה ותקדש לפלוני ואותו פלוני אומר הרי את מקודשת לי מיירי שמיד שנותן האחר המנה אומר לה הבעל הרי את מקודשת לי ומקודשת מדין עבד כנעני ואפילו לא קידש אותה מיד אם אותו פלוני אומר לה בפירוש שאם לא ירצה הלז לקדשה תחזור לו המנה הרי נהנית במאי שאומר לה הרי את מקודשת לי שלא תצטרך להחזיר ומקודשת אפי' בכמה ימים (מיהו דברי מהרי"ל שם תמוהין לי דהאיך מוכיח מדברי הרא"ש הא הרא"ש ס"ל דאם נתרצה האב מקודשת למפרע וא"כ איירי שנתאכלו המעות ולא מוכח כלום ע"ש במהרי"ל ודו"ק) ומאי דקשיא לי' למהרי"ל מפקדון היינו מהא דאיתא קידושין דף מ"ז האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת ומדקתני והלכה ומצאתו משמע שבשעת קידושין לא הי' הפקדון בידה וא"כ לא זכתה מיד בפקדון כמ"ש הטו"ז בסי' קפ"ט בשם הרשב"ם דמקום הפקדון שהחפץ מונח שם ברשות הנפקד הוא רשות המפקיד וא"כ לא זכתה בהחפץ עד שנטלתה בידה לאחר שבאתה לביתה וא"כ במאי שאמר לה הרי את מקודשת אף שנהנית מדיבורו מ"מ לא הי' תיכף ההנאה עד לאחר שבאת לביתה וזכתה בפקדון וא"כ הוי כטלי קידושך מע"ג קרקע דלא מהני ותירץ כיון דמתחלה נתן הוא בידה לפקדון לא הוי טלי קי ושך מע"ג קרקע (ועיין בספרי נה"מ סימן קפ"ט הבחתי שם דברי המהרי"ט נגד זה ודו"ק)

ומ"ש עוד המהרי"ל וז"ל דאל"כ מי שיש לו מעות במקום אחר שהאשה שם וכתב לה שתטול הקידושין ותהא מקודשת בהן כו' וא"כ למה לי הא דרבי רחמנא שליחות לקידושין הא איתא לקמן סי' קמ"א דאם שולח כתב ע"י עכו"ם וממנה ישראל בכתבו להיות שלוחו ליתן גט לאשתו דמהני דעכו"ם מעשה קוף בעלמא הוא דעביד וא"כ אי נימא דעלי קידושך מע"ג קרקע מהני למה לי הא דשליח של אדם כמותו אפילו לא יהא השליח כמותו כיון דאמר לה האיש שהבעל צוה לאמר לה הרי את מקודשת וכן אמר בביתו או שכתב כן לה הרי את מקודשת לי במה שתטול הקידושין תתקדש דהא לא יהא השליח אלא כקוף בעלמא שהביא לה אמירת