קהלת יעקב (ליסא) סה

דלא חשיב כאלו קיבלה גוף ההלואה ויהיה סגי בפרוטה דהא החיוב חל עלי' אם לא תרצה להתקדש בו קמ"ל כיון דהוי שלא בשעת מ"מ אין חל עלי' שיעבוד וחיוב כלל ולכך אינה מקודשת ובאמת כשאמר הרי את מקודשה לי בהנאת פיוס הרוחת זמן ויש בה הנאת הפיוס ש"פ ודאי מקודשת להנך דעות דמהני מחילת מלוה כן נראה לענ"ד ברור

סעיף ג' תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו כו' בהנאת מתנה שקבלתי ברצונך כו' עיין ח"מ וב"ש שכתבו דאף דאם היא עצמה נתנה לבעל לא חשיב הקבלה לו מינה רק באדם חשוב מ"מ הכא שלא חסרה ממון שהאחר נותן המעות בשבילה אפילו אינו אדם חשוב חשיב הנאה עיי"ש. ודבריהם תמוהין דודאי באדם שאינו חשוב לא חשיב הקבלה לנתינה דאדרבא הוא מרויח בקבלתו רק כוונתו דהנאה שלה הוא במה שפ' מחסר עצמו ממון ע"פ צוויה שאמרה תן מנה לפלו' ונתן ע"פ חשיב אצלה הנאה כאלו קיבלה היא עצמה הממון שנתן לפ' ומדין ערב נלמד זה. וכן אפשר ליישב דברי הרמב"ם על כוונה זו בהנאה זו שקבלתי ברצונך היינו הנאה שבאה לך מהנותן שנתן ברצונך שבא לך ע"י קבלתי ממנו שאם לא הייתי מקבל לא הי' לך הנאה זו מהנותן וזה מוכח מדברי הש"ס שאמרו על דין זה מקודשת מדין שניהם מדין ערב ומדין ע"כ אלמא דבעינן לזה ג"כ דין ערב וכ"כ בספר המקנה

סי' ל' סעיף א' א"צ שיתן הקידושין לידה. עיין ב"ש ס"ק א' ואם אמר עלי קידושך מע"ג קרקע הוי ס"ק ועיין תשובות מהרי"ל סימן ע"ח דלכאורה מוכח מדבריו דאפילו בקידושי כסף לא מהני עלי מע"ג קרקע עיי"ש שכתב דלא דמי לאדבר עליך לשלטון דהתם הוא המהנה אותה. ולכאור' דבריו אינם מובנים דהרי באומר לה טלי קידושך מע"ג קרקע ג"כ מהנה אותה שיש לה רשות ליטול הקידושין ולזכות בהן. אמנם כד דייקת בדברינו תראה דה"ק דאם אמר לה טלי קידושך מע"ג קרקע ונטלה מיד בודאי מקודשת דהא נהנית בדיבורו שאמר טלי דיכולה לזכות בהן ובהאי הנאה מקניא נפשה אכן אם הוא אמר לה הרי את מקודשת במה שתטלו הקידושין מע"ג קרקע ולא נטלה מיד רק לאחר שעה א"כ אינה מקודשת דבמאי מיקדשא אי בהנאת דיבורו שאמר לה טלי הלא לא היתה הנאתה תיכף ועיין בב"ח ובט"ז שם ובח"מ סי' כ"ט ס"ק ד' דבעינן שיהא ההנאה תוך כ"ד לקידושין ולכ"ע עסוקין באותו ענין בעי ואי במאי שהיא נוטלת הקידושין מע"ג קרקע ונהנית בזה הא זה הוי טלי קידושך מע"ג קרקע והוא לא נתן כעת כלום. ולפ"ז לא קשה עליו ממע"ש דאם מקדש אותה במע"ש מקודשת והא לא נתן לה כלום. אמנם לפי מ"ש ניחא דהא מקדש אותה במאי שהיא נהנית בדיבורו שמצו' להלו' ליתן לה והוא זוכה מיד

ונראה לומר דגם הרב רמ"א אומר כן והא דכתב בסי' כ"ח סעיף ה' אשה שחטפה מעות מאיש אחד והוא ביקש ממנה שתחזיר לו ולא רצתה ואמר לה הרי את מקודשת לי בהן ושתקה והחזיקה המעות לא הוי קידושין דהוי שתיקה דלאחר מתן מעות משמע דאם אמרה הן ה"ז מקודשת ולכאורה קשה הא הוי כטלי קידושיך מע"ג קרקע דהא מעצמה חטפה אלא ודאי כיון דנהנית מדיבורו שאמר הרי את מקודשת בהן דיכולה להחזיק המעות לעצמה ונהנית מיד תכ"ד אם אמרה הן בודאי מקודשת ולפי"ז ניחא הא דכתב הר"ן ריש קידושין דהאשה נקנית במחובר לקרקע והא סתם מחובר הוי