קהלת יעקב (ליסא) ה

איירי ומפרש מהא דאמר כל שאין בה לא שתיק ממזרת וכו' היינו שאינה שותקת וגם אינה אומרת ברי כעין שכתב הב"ש ס"ק י"ג אפ"ה כשירה ואינה פסולה רק בשותקות משום שתיקה כהודאה אבל כל שאינה שותקות דלא הוי כהודאה ומשום ספיקא לא אסרינן לו בדיעבד כיון דאיכא ס"ס ורוב כשרים

סי' ד' סעיף כ"ו אין זה הוולד אלא ספק. עיין ב"ש ס"ק נ"ט שהביא בשם הר"ן שכתב הטעם על מה שנאמן להכשיר ולא להפסיל שהוא משום דד"ת שתוקי כשר עיין שם וע"ז תמה הב"ש דהא להכשירו בממזרת ג"כ אינו אלא מדרבנן עיי"ש. ולפע"ד נראה בכוונת דברי הר"ן דהנה בלא"ה קשה על הר"ן דא"כ למה נאמנות להכשיר עצמה לכהן הא ספק דאורייתא הוא. וגם קשה דהיה לו להר"ן לומר בפשיטות דלהכשיר הולד נאמנות מטעם דחזקת כשרות של האם מסייע להולד משא"כ לומר שהוא ממזר שהחזקת כשרות מנגד. ולזה נראה דהנה הר"ן פלפל שם ג"כ בנאמנות החיה לומר שזה כהן וזה ממזר שאין נאמנות שלה מדאורייתא רק מדרבנן עיי"ש. והנה אם נאמנות מדאורייתא ע"כ צ"ל דהוא מטעם נאמנות של עד אחד דבספק השקול עד אחד נאמן. ולפי"ז נראה דכוונת הר"ן גם כאן לומר שגם נאמנות האם על הולד אינו מדאורייתא שלא נטעה לומר שנאמנות האם מדאורייתא כמו שעלה על דעת הב"ש ס"ק ס'. ועיין משנה למלך פרק ט"ו מה' איסורי ביאה מטעם עד אחד באיסורין ונאמנות אף לפסול ומאן דס"ל בכתובות דף י"ג דמאן דמכשיר בה פוסל בבתה אף דמדאורייתא נאמנות מטעם עד אחד מ"מ פוסל בבתה מטעם מעלות יוחסין דמשום מעלות יוחסין בעינן חזקת כשרות וכיון שכן אם האם אומרת שכשר ה"נ אלו בא עליה ממזר הי' לוקה אף שא"נ לענין יוחסין מ"מ ממזר לוקה עלי' כיון דמדאורייתא הוא כשר דכל איסור שנתחזק בע"א לוקין עליו כמבואר ברמב"ם פט"ז מה' סנהדרין כשאמר ע"א גרושה או זונה אשה זו לוקה עלי' עיי"ש. וכן להיפך כשהיא אומרת ממזר הוא הי' מותר בממזרת ודאי הי' לוקה על הכשירה לזה כתב הר"ן שעיקר נאמנותה להכשיר הוא רק מטעם דבלא"ה שתוקי כשר מדאורייתא רק משום מעלת יוחסין אסורה מדרבנן דליכא חזקה וזהו בברי וחזקה נאמנת מדרבנן דהימנוהו רבנן בדרבנן ובברי שלה לאו מטעם נאמנות ע"א הוא רק הטעם דבדרבנן מהני ברי וחזקה ולזה איכא מ"ד דפסול בבתה דס"ל דלא מהני ברי וחזקה דידה לגבי הבת דכיון דהבת מסופק ואין יכול לטעון ברי אסורה וממילא כשאם אומרת שממזר הוא אינה נאמנות לא מדאורייתא שאין לה דין נאמנות של ע"א וממילא אינה אלא ספק ממזרת ולענין שלא תהא נאמנות האם מדרבנן כמו להכשיר לא הי' הר"ן צריך ליתן טעם כלל דממילא מובן אפילו לבר בי רב דחד יומא דלפסול לא שייך לומר דחזקת האם מהני להבת דאדרבה חזקת האם וחזקת אשה מזנה ובודקת מנגדת רק עיקר כוונת הר"ן הוא שלא נטעה לומר דהאם נאמנות מדאורייתא מטעם ע"א אפילו בדאורייתא בלא חזקה וממילא נאמנות אפילו לפוסלו לזה כתב דרק להאב נתנה תורה נאמנות ולא להאם ונסתלק ג"כ קושית הב"ש ודו"ק. והא דמהני נגד ספק חלל ולא שייך טעם הר"ן נראה משום דהוי תרי חזקות חזקת הגוף וחזקה בודקת מהני אף נגד איסור דאורייתא והר"ן שכ' הטעם משום דספק ממזר כשר משום דכתב דינו לענין ממזר

סעיף כ"ו מדאפקרה עיין ח"מ וב"ש שהקשו דברי