קהלת יעקב (ליסא) מג

עד שידע שפיר שמת וא"צ קברתיו כמו בנפלו עלינו כותים ומה״ת יהיה גרע ע"א ליחוש שאמר בדדמי יותר מהאשה רק דחיישינן לבדדמי של הכרה בראי הטביעה וכן בדדמי של מלחמה כשהעיד ג"כ במלחמה

אח"כ מצאתי בתשובת הרשב"א בספר תולדות אדם סי' ל״ב דדוקא באשתו שאינה נפרדת ממנו כל שאינה יריאה מן הליסטים אבל אינש דעלמא דמה לו להמתין אם ימות או אם יחי' וצדקו דברי נודע ביהודה

סעיף ל"ד רק שלא העידו ששהה כדי שתצא נפשו וכי' ריב"ש בתשובה הוכיח דלא מיקרי שהה כדי שתצא נפשו עד ששהה ב' שעות לא פחות וראייתו מהא דר"ח בן דוסא דאמר שעה ראשונה וכו' שעה ג' אמר יצאה אלמא דג' שעות חיי ומהרי"ט חלק אה״ע סי' כ"ו חילק עליו וסובר דשעה מועטת סגי והא דר"ח ב"ר דאמר שעה ראשונה וב' שלום היינו ג"כ שעה קלה ומשערינן שיעור זה כשיעור שכ"א משערין וכו' ע"ש

ולפעד״נ דמהרי"ט והריב"ש לא פליגי דודאי מתני' דיבמות דפליגי רבי מאיר ורבנן דר"מ סובר ג' ימים ורבנן פליגי לא מיירי בעומד ע"ג הבור ורואה שכיסה המים כל פניו וחוטם דבכה"ג ודאי לא הי' אומר ר"מ שיכול לחיות ג' ימים דהחוש מכחיש זה. ועוד דא"כ הא דתנן בסנהדרין כבש עליו לתוך המים ע״י שמת דחייב הרוצח מיתה הא בעינן אומדנא דבי דינא אם דבר זה יש בו כדי להמית. ועוד דפריך התם מים שיש להם סוף ניחוש למחילה של דגים ואי בעומד על המים ורואה הא ע״כ העומד במחילה של דגים במים ויהיה יכול לחיות צריך להיות גבוה מהמים והמעיד שמת ע"כ צ"ל שמעיד שהיה פניו וחוטמו מכוסה במים א"ו דמיירי מתני' שם בעומד מרחיק מן המים ואינו רואה רק השפה הסמוך לבור או לנהר ורואה שלא עלה על שפתו ועדותו של העד אינו רק דכיון שלא עלה מן הבור אל השפה וממילא בודאי דנפל לתוך המים. ולפ"ז פריך שם שפיר ניחוש למחילה של דגים שהוא סמוך לשפת המים ופלוגתייהו דר"מ ורבנן הוא כך דר״מ סובר דאפשר לחיות ע"י שיטה על פני המים ג' ימים וע"י אחיזה באיזה דבר אף שהבור עמוק ואין מנוח לפרסות רגליו יכול לחיות ג' ימים בדרך הנ"ל וע"י אחיזה באיזה דבר לישן שם איזה רגע כדאמר התם ורבנן ס"ל דכל שאין מנוח לכף רגליו א"י לחיות יותר מן ג' שעות אף ששט ע"פ המים דאין כח באדם לשוט ג' שעות שלא יהיה מנוח מעט לכפות רגליו. תדע דהא בתו של רבי נחוניא חיש שאמר ר"ח ב"ד דבג"ש א"א לה לחיות לא היה יודע דאפשר שהיתה שטה ע"פ המים ומנין הי' יודע לומר שעלתה א"ו דא"א לשוט ג"ש שלא יהיה מנוח לכף רגליו באמצע מעט. ולפ"ז א"צ לדוחק של מהרי"ט דשעה קלה קאמר ולדינא לא פליגי הריב"ש והמהרי"ט דהריב"ש ג"כ מודה היכא שעמד ע"ג מים שיש להם סוף שרואה השפה מכל הצדדין והמים כסו פניו ופיו וחוטמו ודאי דסגי באומד הרופאים בשיעור שיכול לחיות ובעומד מרחוק שיש לחוש שמא שט הוא ע"פ המים ואין לו מקים לאחוז וידוע שאין לו מנוח שם לפרסות רגליו גם המהרי"ט מודה דבעינן ג' שעות ובשלא עלה יכול להעיד שמת ור"מ במתני' סובר דיכול לחיות ע"י שיטה ג' ימים במים וכן פירש"י במשנה וז"ל דסבר ר"מ דיכול לחיות ולשהות ג' ימים וקיי"ל כחכמים דא"א לחיות רק ג' שעות. וגם נראה דמדאורייתא אין חוששין רק למקום שנפל לשם במים ואנו רואין שכיסו המים פניו ופיו