קהלת יעקב (ליסא) מ

אנו רואין איש אחד נפל למים ולא ידעינן מי הוא ואחר ג' ימים נמצא אחד במים וראינהו לאלתר והי' בו מכה אין אנו דנין אותו רק מת בספק תוך ג' ימים ולומר אף שראינו איש אחד נטבע זה ג' ימים מ"מ הלא עיקר החשש במים שאל"ס הוא מטעם שמא עלה והרי לנו לומר זה עלה וזה שמצאנו עכשיו הוא אחר שנטבע תוך ג' ימים ומהני ט"ע אמנם לא אמרינן כן ואמרינן כיון דידוע שנטבע אחד בכאן תלינן שזהו הנמצא וא"כ הוא אחר ג' ימים ולא מהני ט"ע. ז' בבגדים אפי' ראה הטביעה מהני ט"ע. ח' אם עד אחד מעיד שראה ראובן מת והוכרו בטביעת עין ובא עד אחר ואמר שהאיש הזה נטבע זה ה' ימים ראה ולא מהני בי' ט"ע אינו נאמן דאין עד אחד נאמן לאסור

סעיף כ"ח והוא שלם. ע"ש בב"ש מה שכתוב שם דסימנין שאינן מובהקין וט"ע מהני וכ"כ המהרי"ט חאה"ע סימן ל"א אם ראה הטביעה. והנה זה לשון הש"ס אבעיא להו ע"א במלחמה מהו טעמא משום מילתא דע״ל לא משקרי הכא נמי לא משקרי א"ד טעמא דע"א מהימן משום דאשה דייקא והכא לא דייקא. ת"ש מעשה בשני ת"ח שהיו באין בספינה וטבעה והשיא רבי את נשותיהן ע"פ נשים והא מים כמלחמה דמיין ונשים מאה כע"א דמיין וקתני השיא ותסברא מים שאל"ס נינהו ומים שאל"ס אשתו אסורה אלא ה"ד דאמרי אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר וקאמרי סימנין דלאו עלייהו סמכינן אלא אסימנין. בתוספת ד"ה טעמא דעד אחד משום מילתא דע"ל לא משקרי וכו' א"ד טעמא דנאמן משום דדייקא ומינסבא והכא לא דייקא כלומר לעולם לא יאמר עד בדדמי ומ״מ אין להאמינו דנהי דלא אמר בדדמי האשה לא דייקא וכו' פירש ואין עד אחד מהימן וחיישינן דמשקר ולכאורה לפי פירושם בש"ס דהיינו סימנין שאינן מובהקים דלא מהני לחודא במיתת הבעל א"כ האיך מהני עם ט"ע כיון דמשקרי בשלמא לפי מה דאיפשט בעיין כמו שכתב הרא"ש והרי"ף מהא דדיגלת דגם במלחמה אינו משקר ניחא דמהני תרווייהו אמנם לפי ש"פ דע"א במלחמה חיישינן דמשקר א"כ ניחוש שמא משקר גם על סימנים וגם על ט"ע כיון שבשעה שאמרו כבר ראו הסימנים

וראיתי לרשב"א ז"ל שפי' סימנים מוצנעים וגם זה תמי' דא"כ ממ"נ במאי עסקינן אי סימנים שאינו מובהקין עדיין יש לחוש דעל ט"ע משקרי וסימן לחוד לא מהני ואי ס"מ ועביד"ל וחזינהו לאלתר הנה הב"ש ס"ק קל"ג הקשה על התוספת וז"ל הב"ש בשלמא אם הי' סימנים מובהקין ועבידא לאגלוי דהוי סימנים במקום מוצנע דא"א לידע אלא במיתתו ראה אותו. אבל תוספת כתבו דהי' סימנים שאינן מובהקין והי' לעד ט"ע א"כ ע"כ בחיים ראו אותו סימן ועם סימן זה יש לו ט"ע א"כ מאחר שהוא בעצמו אומר שראה אותו בחייו למה נאמן וכו' ע"ש וע"כ כוונתו להקושי' שכתבתי לכן נ"ל דאיירי בסימני אמצעים ובמוצנעים וכמ"ש הרשב"א ז"ל והא דמהני היינו דהכא איירי דאמר אני מעיד שזה ראובן בעלה של אשה זו כי אני הכרתיו בט"ע ואית לי' הני סימנין ומוצנעים ואז בוודאי אינו משקר על הט"ע דירא לשקר משום דעבידא לאגלויי תיכף דכשיראו הב"ד דלית לי' סימנים ויתפוס בשקרו דאמר דהוא מכירו בט"ע דהוא ראובן ובמילתא דעבידא לגלוי' כי האי שיתפוס בשקר תיכף ודאי דמהימן מדאורייתא כמ"ש הנ"ב ומלא בכל הש"ס דעד אחד מהימן במילתא דעבידא לאבלוי' ולכך מהימנ' היכא דאמרו שהכירהו בטביעת