קהלת יעקב (ליסא) לט

ולפע"ד נראה דאין בהוכחה זו ממש דהא משכחת לה שהשושבין ידע הטביעה מה שנטבע בעלה מפי עדים אחרים ולא שמע באיזו מקום ובאיזה מים שנטבע א"כ מה בכך שאותו איש שראה הטביעה יש לו סימן מובהק שהוא זה שעלה מ"מ מאן יימר שהוא בעלה דהא א"א לצרף מה שידוע גם להשושבין שבעלה נטבע באיזה מקום אולי במים אחר נטבע וגם אפי' שושבין ג"כ ראה הטביעה משכחת לה שלא ראו זא"ז בשעה דנפל למים וא"כ אין כאן צירוף כלל לומר שבעלה נפל ומת דדילמא כ"א ראה איש אחר שנטבע ואותו איש שראה איך שנטבע בעלה כבר עלה. והוא תמי' לפענ"ד וכן לפי מה שפירשתי לעיל דמיירי שראו שנטבע בכאן איש אחד ולא ידעו אם הי' בעלה גם כן לא מוכח דבעינן חזי בשעתי' בלא ראה הטביעה די"ל דמיירי בכה"ג שהשושבין ידע הטביעה מבעלה מאיש אחר שהעיד שנטבע בעלה במים שאל"ס ולא הגיד באיזה מקום ובאיזה נהר דליכא צירוף עדות כמש"ל

עוד כתב הנודע ביהודה סימן כ"ח בא' שראה כשנטבע והשיגהו תיכף ואחד ראה את הנטבע כשהוליכהו לקברו למ"א וראה אותו שם והכירו אותו בט"ע ופסל הב' עדים עד הראשון מטעם שראה הטביעה אף שהשיגהו עם כל הבגדים תיכף מ"מ יש לחוש ולומר דכמו שלא מהני ט"ע על גוף האדם מחמת שראה הטביעה ואומר בדדמי כמו כן לא מהני ט"ע של הבגדים ועד השני נמי פסל מטעם שראה אותו אחר עלותו מן המים. ולפענ"ד נראה שהער ים כשרין ראשון ושני דעל הראשון כתב בעצמו בסימן מ"ג בשם מהרמ"פ דבבגרים דל"ש בהו שנשתנו לא אמרי' בדדמי וכן המהרח"ש כתב וז"ל דודאי איכא שיניי קצת במת ולכך אומר בדדמי ע"ש ועד השני ג"כ נראה דמהני כיון שהשני לא ידע מן הטביעה והכירו כשראה במותו ועל הטביעה ליכא רק עד אחד ואין עד אחד נאמן בדבר שבערוה רק להתיר אבל שם ע"א מעיד שהכירו מת ויבוא אחר לקלקל עדותו ולומר שזה המת נתקלקל צורתו ולא מהני הכרה נלענ"ד דלא מהני ע"א ודוקא כשמכחיש לגמרי ובב"א דהוי ע"א בהכחשה אבל כשאינו מכחיש רק שהעיד לקלקל ראיית הב' לא מהני כלל דבכל דבר שבערוה שנים בעינן

גם מה שכתוב בספר נודע ביהודה לחלק דבעד א' בעינן לאלתר דוקא ובשני ערי אפילו חזינהו בתוך שעה אחד דהיינו בשעתי' סני והטעם דהמת לא נשתנה רק עד אחר שעה משא"כ בעד אחד דאיכא חשש שאומר בדדמי כל שלא ראה לאלתר איכא למימר שאומר בדדמי ולכך בעינן לאלתר דוקא עכ"ל. הוא תמי' מאד דכיון שאין המת נשתנה כלל תוך שעה מה הפרש שבין ראה אותו העד תוך רבע שעה או תוך חצי שעה ולומר שאומר דדמי יותר כשרואה אחר נפילה למים ברבע שעה או בחצי שעה כיון שאין שינוי כלל נגד מראה עינו זה לא ניתן להאמר כלל. ועוד אני תמה שכתב בעצמו בסי' מ"ג שאם נמצא במקומו ממש אפי' לא חזינהו בשעתי' מהני דאמרינן זהו שנטבע זהו שנמצא ממילא דלא חיישינן לבדדמי

היוצא מהנ"ל. א' ספק תוך ג' ימים מהני ט"ע. ב' אם נמצא במים אם ראהו לאלתר כשהעלהו אפי' לאחר ג' ימים מהני ט"ע. ג' אם הי' בו מכה כשהעלהו מן המים לאחר ג' ימים אין מעידין עליו. ד' אם הי' בו מכה והוא תוך ג' ימים והעלהו מן הנהר העלה בח"ש נ"ב סימן מ"ח דמהני טביעת עין. ה' ספק תוך ג' ימיה העלוהו נמי מהני טביעת עין. ו' אם