קהלת יעקב (ליסא) לה

להשאיל ולהשכיר אח"כ מצאתי שהרב בעל נ"ב הרגיש בזה. לכן נלענ"ד לתרץ הני תרי קושיות דתוס' בב"מ בסוגיא דרכוב ומנהיג כתב גבי רכוב לחודי' אם אינו קונה סברא הוא דגם מוחזק לא הוי ומיירי אפילו במקח וממכר דטוען שלקחו וקנאו בקנין גמור מ"מ במה שרכב עליו לא הוי מוחזק כיון דלאי קנין הוא וכן כתב הרמב"ן בספר הזכות גבי מליגא דשטרא וז"ל דדוקא גבי מטלטלין דתפיסתו קנין דהא נקנין במסירה והגבהה וא"כ תפיסתו כעת הוא קנין נאמן לומר דלקוחין הוא בידו אבל בשטר שאין נקנין במסירה לחוד אין תפיסתו חשוב להיות מוחזק ע"ש אלמא דחזקה שת"י אדם הוא שלו לא הוי רק אם מיקרי קנין כנ"ל. א"כ ה"נ כאן דבא הנידון לפנינו והוא מת האיך נימא חזקה כל מה שיש ביד אדם הוא שלו כיון דאין קנין למת ואין תפיסתו קנין וה"ה דלא הוי חזקה נהיית מוחשב לחזקה שכל מה שיש ביד אדם הוא שלו כנ"ל וכן לא שייך חזקה דכ"נ כ"ה דהתוס' חולין דף כ"א כתבו דלא אמרי' כ"נ כ"ה רק כשיש שינוי מרשות לרשות וכיון דאין אני משנין מרשות לרשות דכעת הוא כמונח על האבן דלא שייך לומר כ"נ כ"ה כשאין משנין הדבר מרשות לרשות דהיינו מרשות האבן דהוי כנמצא על אבן דומם ואין כאן רשות כלל דמת הוא וכן חזקה דכל מה שת"י אדם הוא שלו ל"ש כאן וכאשר בארתי לעיל

סעיף כה כתב ר"ת וכו' יכולין להכירו בט"ע ובעינן דוקא שיראוהו ערום דכשהוא מלובש בבגדים ודאי דליכא ט"ע וסימני הגוף ודאי דלא מהני ואפי' בפ"פ לא מהני סימנין שאינן מובהקין והא שכ' התוס' ביבמות דף ק"ב ד"ה אין מעיד וז"ל התוס' ואומר ר"ת דהיינו דוקא שאין שם אלא הפרצוף אבל כל גופו שלם אפילו אין כאן אלא פדחת וחוטם ניכר היטב ע"י סימני הגוף ועוד דשמא דוקא בסימני הגוף הוא דאמר כוונתם לומר שבאו ליישב שלא תקשה לר"ת דאמר דמהני כשיש גופו שלם הא במתני' קתני אע"פ שיש בגופו סימנים משמע שיש כאן גופו ואפ"ה קתני דאין מעידין רק בפ"פ עם החוטם ולזה כתב דבעינן דוקא גוף שלם ובמתניתין מיירי שאין הגוף שלם וע"ז כתב ועוד דשמא דוקא בסימנים כו' כלומר דמיירי מתני' אפי' בגופו שלם רק דמיירי שאין מכיר גופו רק בסימנים ואין לו ט"ע בגוף אבל כשיש לו ט"ע בגוף ניכר היטב כו'. ומ"ש התוס' ע"י סימני הגוף היינו דבט״ע שיש לו לאדם היינו ודאי ע"י שמרגיש ומכיר איזה ענינים שמכיר בו בעין שהעין מרגיש בו בשינויים שבו דהציור באדם שעשה הבורא אין אחד דומה לחבירו וקורא התוספות הדברים שמכיר בו בעין סימני הגוף וכן משמע בתשובת הרח"ש שהביא הש"ש פי"ז וע"ש דמוכח מדבריו דבעינן שיאמר העד שיש לו ט"ע בגוף. ועיין בתשובת ב"י שכתב דאפי' לפי דעת ר"ת דגם ט"ע שבגופו מהני היינו בדאיכא גם הראש עם הגוף ועדיין יחדיו מדובקים אע"פ שאין לו פ"פ שלם ואין לו פדחת וחוטם מ"מ מהני אבל אם הגוף שלם בלא הראש לא מהני לדעת ר"ת ודלא כתשובת גאונים בתראי דהתיר אפילו אם רוב הגוף שלם לדעת ר"ת ואין כאן מקום להאריך

שם וחלקו עליו האחרונים. והנה הש"ש רוצה להביא ראי' לר"ת דאיכא כרה ברוב גופו דהא בבכור יכיר בעינן וביוצא מסורס סגי ברוב גופו אלמא דברוב גופו ג"כ איכא הכרה. ולפענ"ד נראה דאפילו אם נאמר דרוב גופו חשוב יכיר מ"מ הא פדחת חשוב ג"כ כיכיר לר"י דקיי"ל כוותי' ואפ"ה לענין מיתת הבעל לא מהני אי מטעם דיכיר לחוד והכרת פניו לחוד או משום חומרא דא"א ה"נ