קהלת יעקב (ליסא) לג

מחזיקין אותו שזה הוא שמת דאילו אחר יצא ומת ואנשי ביתו א"י הי' הוחזק העיר בב' נאבדים כנלענ"ד. ומ"ש הב"ש דאם אפשר לצאת בלי ידוע אסורה אא"כ ידוע שיצא אחד מתושבי העיר וכו' עמ"ש בס"ק שלפ"ז דלא שייך סבר הרמב"ן שכתב ביבמות דף קט"ז דאמרינן כ"נ כ"ה ומתושבי העיר רק כשמזכירין שמו ושם אביו ע"ש שהארכתי

סעיף כ"ד אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו. נסתפקתי אם נמצא חבל קצת באחד מהם אם אין יכול להעיד עליו שוב. ונלענ"ד לצדד עליו היתר בנמצא מקצת חבלה דהנה בח"מ סימן רע"ו כתב לענין בכור דבעינן יכיר וצריך דוקא פדחת וכתב המחבר דסגי ברוב פדחת. וכתב בסמ"ע וז"ל אף ע"ג דברוב פדחתו לא הוי יכיר מ"מ כיון דרובו ככולו ה"ל כאלו יצא כל פדחתו ע"ש. וראיתי בש"ש ש"ז פט"ו שהקשה על הסמ"ע וז"ל קשה דא"כ מאי פריך לר"י ממתניתין דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם נימא טעמא דר"י דאמר פדחת פוטר לנחלה משום דבפדחת ה"ל רוב ראשו כדאיתא בפרק המפלת דף קכ"ח יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו משיצא פדחתו ע"ש וכיון דבפדחת ה"ל רוב ראשו ונימא דר"י דאמר פדחת פוטר היינו כל הפדחת א"כ ה"ל רוב ראשו ורובו ככולו וה"ל כאלו יצא כל הראש ובכל הראש ודאי בעל היכרא הוא אע"כ דלא מהני הך כללא דרובו ככולו לנחלה כל דליתא בהיכרא ומשום דכתיב יכיר והא דמהני רוב פדחת לר"י היינו משום דלר"י כי היכא דהוי בר היכרא בכל הפדחת ה"נ ה"ל ברוב הפדחת עכ"ל

והנה קושיתו לק"מ דהנה לדעת הסמ"ע דס"ל דגם כאן שייך האי כללא דרובו ככולו א"כ אם נאמר דר״י דאמר פדחת פוטר מודה דלא הוי היכרא כ"א בפ"פ עם החוטם רק דס"ל דפדחת פוטר מטעם שהוא רוב ורובו ככולו א"כ קשה מ"ט דר"ל דס"ל דאין פדחת פוטר דא"ל דס"ל דלא אמרינן רובו ככולו הא קיי"ל בכל התורה רובו ככולו ובנדה דף כ"ט פריך הא קיי"ל רובו ככולו והיינו דליכא מאן דפליג אלא ע"כ דר"י ור"ל בשיעור הכרה פליגי דר"ל ס"ל דשיעור הכרה בפ"פ עם פדחת וחוטם וממילא סגי ברוב מהכל ור"י ס"ל דפדחת גופי' הוי היתר וממילא סגי ברוב פדחת. ולפ"ז מקשה הש"ס שפיר לר"י גם מה שהקשה שם על דברי התוס' ד״ה חוץ מן התחלה וז"ל תימא דפריך לרבנן יכיר ל"ל דהא אצטריך לכדהכא גם לר"י דס"ל אף לנחלה היינו משום דזה הוי בכלל יכיר ע"ש. ומאי קושיא דהא לר"י דין נחלה אין חילוק כלל משאר דברים דממ"נ אם לא יצא רוב פדחת אינו כילוד לכל דבר ואם יצא רוב פדחתו הא פוטר לנחלה נמי אע"כ דס"ל דרוב פדחתו אינו פוטר לנחלה ולשאר דברים הוי כילוד א"כ אכתי בעי יכיר גם לר"י לרוב פדחת וא"ל לר"י בעי יכיר לרוב גופו ביצא מסורס דכבר כתבתי דלשיטת התוס' מהני היכר ברוב גופו. ועוד משמעות הפוסקים דמהני רוב גופו לנחלה כמ"ש לעיל וא"כ יכיר לר"י אינו אלא לרוב פדחת כמ"ש עכ"ל הש"ש ג"כ לק"מ דודאי אלו היה ר"י פליג מטעמא דלא דריש יכיר לזה ואז נולד לאחר מיתת אביו היה לו גם כן דין בכור ולא היה צריך יכיר רק להא דדריש בב"ב והיה שפיר מקשה בב"ב יכיר ל"ל אבל כיון דר"י ג"כ דריש יכיר רק שס"ל דפדחת הוי היכרא וע"כ בעינן שיצא הפדחת בחיי אביו דוקא שהיה יכול להכיר א"כ ע"כ בעינן יכיר לזה וקשה על הא דמקשה יכיר ל"ל. וא"ל דזה יכול ללמוד מוילדו לו זה כבר הקשו התוס' בבכורות דף מ"ו ד"ה וילדו ע"ש בתירוצם ועיין מ"ש בזה לקמן: