קהלת יעקב (ליסא) לב

דאמרינן לי' כי היכא דאת אבדת ה"נ אבד אחר ולפי דברי התוס' הנ"ל א"נ מוציא אבידה במקום שאין ש"מ נימא דמחזירין לו משום דזה ודאי אבד ע"ש. ולא ידעתי מאי קשיא לי' דהתוספת לא כתבו הך סברא דל"ח בהוחזקו דכיון דזה ודאי אבד ל"ח להב' שנאבד ג"כ רק בגט שכתב בו יב"ש ומטעם שכתב הרשב"א דחשיב נפילה דחד וע"ש ברשב"א גיטין דף כ"ז מה שמחלק בין ש"מ או לא ובפשוט ג"כ יש לחלק דבאין ש"מ איכא תרתי למעליותא דהוא נפילה דחד וגם אין מצוי כלל הילוך במקום זה משא"כ בש"מ דאיכא רק חדא למעליותא משא"כ באבידה ולא אמר סימנים דנפילה דרבים הוא חיישי'

כלל הדברים דכשידעינן שהלך למקום סכנה שרובן למיתה כגון שהי' בבית שנשרף ולא הי' שם אחר ונמצא מת שם תלינן שזה הוא שראוהו באותו מקום מלבד כשנפל לים והטליהו ואין מכירין אותו חיישינן שמא אחר הוא דידוע שיש הרבה נטבעים בים אף מקודם שנטבע זה ואם ידוע שהלך בדרך זה ונמצא הרוג בדרך זה שהלך ואותו מקום אין ש"מ כגון שהלך בדרך יער שאין מצוי שילכו דרך שם ונמצא נהרג ביער זה יש לסמוך על הח"צ שהוכיח מתשובות הרא"ש דסגי בסימן בגופו או אם אחד מכיר שמו ושם אביו אף שאינו מכיר שם עירו אבל אם ידוע שאחד ששמו יב"ש הלך למקום רחוק והעיד אחד שאחד ששמו ושם אביו כזה מת במקום פלוני שידוע שזה הלך לשם לא מהני כיון דלמקום פלוני שיירות מצויות חיישינן שמא זה הלך למקום אחר ואחר ששמו ושם אביו כזה בא לשם ומת או נהרג דש"מ למקום פלוני ומכ"ש כשהוחזק גם במקום שהלך משם שנים אף שידוע שהב' הלך למקום אחר לא מהני אם לא שידוע לנו שבעלה של זה הי' מתגורר באותו מקום והוחזק שמו שם ואחר מעיד שמי שהוחזק שמו ושם אביו במקום פ' כזה מת אז מצרפין העדות להתירה כיון שלא הוחזק במקום פלוני שנים ששמותיהן שוות ושמות אביהן שווין ובמקום שיש אומדנא והוכחה שזה הוא יש לסמוך על שמו ושם אביו בלא שם עירו

סעיף י"ט יצא עמנו מעיר פלוני ומת מחפשין באותו העיר וכו'. לכאורה קשה דביבמות דף קט"ו דאמר רבא א"כ תיבדק כל העולם מבעיא ליה וכו' וא"א לפרש דבעינן בדיקה בכל העולם משום שמא יש נהרדעא אחרת דהא מבואר בסימן קל"ב דל"ח לב' שוירי ועיין מ"ש בספרי ת"ג מש"ש ועכצ"ל כמ"ש רש"י הטעם דחיישינן שמא הי' אנדרלנאי אחר בנהרדעא והלך לו אלמא דלא מהני חיפוש דהא בעי בדיקה בכל העולם ואף דרבא דהילכתא כוותי' סובר דל"ח היינו כשמזכיר שמו ושם אביו ל"ח לב' יב"ש אבל הכא שאינו מזכירו כלל מה"ת לא ניחוש שמא הלך אחר דהא רבא בעצמו אמר דאלו הי' חיישינן לב' יצחק לא הי' מועיל חיפוש וא"כ כשלא מזכיר שמו מה"ת יועיל חיפוש ואפשר כיון דהד"מ כתב בהא דתשובת הרא"ש דמכלוף הטעם כיון שזה נאבד ולא הוחזקו ב' נאבדים לכך מותרת. ולפי"ז יש לחלק דבשלמא דאחד יצא ומת דחשיב כנאבד ולכך מהני חיפוש כיון דמחפשין אם הוחזק נאבד אחר בעיר אם יצא עליו שם אבידה דלאדם שהלך ונאבד ודאי בני המשפחה מחפשין ויש קול משא"כ בגט שנמצא דודאי יש לחוש שמא כתב לגרש ונמלך וזרקו לאשפה דקודם גירושין ליכא קלא יש לחוש שמא הי' כאן והלך לעסקיו דכשהוא חי ולא יצא עליו חשש מיתה שלא נודע מקומו לא חשיב נאבד שעל הליכת אדם ליכא קלא אם לא שיצא ונאבד אז ב"ב מוציאין קול שנאבד פלוני וכיון דמחפשין ולא יצא כלל קול נאבד רק על איש זה בעלה מחזיקין