קהלת יעקב (ליסא) לא

גלני בשעת התחלת השריפה וכיון שנאמנת שהיתה שם שפיר אמר רבא דמהני כיון דחזי גברא חרוכא דשדי ומטעם שכ' הרמ"ה כיון שהי' במקום סכנה ואחר לא ידעינן שהי' במקום סכנה תלינן שזה שהי' במקום סכנה נשרף ומטעם שכתב לעיל דחשיב כאין שיירות מצויות והוחזקו ובהא פליגו רחב"א ורבא דמיירי שהי' ידוע ג"כ שהלך א' להציל וסובר רחב"א דא"א שגם הב' נשרף כיון דלא אישתשח רק פיסת יד ולא שאר עצמות א"ו ערק וא"כ אמר שפיר אימר חתנא הוא דערק וגברא חרוכא הוא האיש האחר ורבא ע"כ לא ס"ל האי סברא דאי הוי תלינן דערק ודאי דהוי חיישינן דאימר חתנא הוא דערק א"ו דרבא ס"ל דלא תלינן כלל דערק דכיון דשלט בי' נורא כ"כ עד שנפל פיסת ידו ולכך תלינן דשאר הגוף נשרף ג"כ ונשרף עד לאפר ולא נשאר ג"כ עצמות. והשתא א"ש הכל דאמר רבא מי דמי התם לא קאמר חזו גבראי פי' דלא ידעו כלל אם נשאר כלל בעלה כשהי' ברחה מחמת העשן אימר כשהי' ברחה מחמת העשן גם הוא ברח משא"כ הכא שאמר' ראו גבראי שראו אותה שהיתה במקום סכנה והיכרו וע"ז נאמנת כמש"ל. ועוד גברא חרוכא דשדי ופיסתא דידי דשדי וע"כ שניהם נשרפו דלא ס"ל דערק כמש"ל וכיון דידענו שהי' שם שתי אנשים בשעת התחלת שריפה וידענו מפי האשה שאחד הי' בעלה ומצינו שם ב' אנשים נשרפו ותלינן שהן הן ב' אנשים שהיו שם בראשונה ול"ח שאלו הלכו ואחרים באו ונשרפו כמ"ש הרמ"ה ורחב"א ס"ל חיישינן שמא חתנא ערק ועכ"פ מוכח מכאן דכל דידעינן שאחד הי' כאן במקום סכנה ואח"כ מצאנו במקום זה מת תלינן שזה הי' מת שראינהו אותו בראשונה במקום זה מטעם הנ"ל דחשוב כהוחזקו ואין ש"מ וע"כ אין הטעם בהוחזקו ואין ש"מ כמ"ש הרשב"א משום דלנפילה דחד ל"ח דהא הכא ל"ש לנפילה דחד דהא א״י שמו כלל דהא אינו ניכר וע"כ הטעם כמ"ש שאר מפרשים כיון דידעינן שזה הלך כאן ומאחר לא ידעינן שהלך בכאן וכיון שאין הש"מ כאן ל"ח לאחר שהלך כאן שאף שהתוספת כתב דבעינן ג"כ שידעינן שאבד כאן מ"מ הא הד"מ כתב הטעם בהא דלא בעינן שם עירו כיון דהלך כאן ונאבד ולא הוחזקו ב' נאבדים ע"ש אלמא דמדמה האיש שידוע שהי' כאן ונאבד לידוע שנאבד הגט וה"נ דכוותי'. ואפשר דאפי' מאן דמחמיר בהוחזקו ואין ש"מ מ"מ בשריפ' ובצלוב דל"ש כלל כ"ע מודו דאמרינן שהוא הוא ויש לסמוך ע"ז להתיר בשריפה ובצלוב כשנמצא מת באותו מקום

עוד כתב הש"ש על אא"ז ח"צ שכתב בתשובה דהא דחיישינן לב' יב"ש דהוי כסי' שאינו מובהק והקשה דהא לפמ"ש התוספת בב"מ דף כ' ד"ה איסורא מממונא דאפילו ש"מ כל שלא הוחזקו אינו אלא מדרבנן א"כ בסימן בינוני כל שלא הוחזק עוד בסימן כזה ג"כ מדאורייתא מחזירין וכו' ע"ש שהאריך בקושיא. ובחנם האריך דה"ל להקשות בקצרה האיך אפשר לומר דיב״ש ל"ד רק לסימן בינוני הא התוס' כתבו דבדאורייתא ל"ח לב' יב"ש וסימנין קיי"ל דמדרבנן. ולק"מ דודאי בתירץ הב' של התוס' שכתבו דב' יב"ש מהני מדאורייתא ע"כ ס"ל דיב"ש לאו מטעם סי' הוא דהא סימנין דרבנן רק מטעם שכתב הרשב"א בגיטין דכ"ז דלנפילה דחד ל"ח אבל לכל הפוסקים דלב' יב"ש מדאורייתא חיישינן ס"ל לח"צ דהוא מטעם דדמי לסימן וסימנין דרבנן

עוד הקשה הש"ש על התוספת שכתבו הטעם בהוחזקו ולא שכיחי שיירות דל"ח משום דזה ודאי אבד א"כ קשה להתוספת שכתבו בב"מ דף כ"ב דהא דאמר אבידה לא מהני בלא סימנין לאו משום למשקר רק דחשיד