קהלת יעקב (ליסא) ל

בעיר אחת וידענא דא' הלך בדרך הלז והב' לא ידענו מה היה לו דהסכימו המחברים דתנשא ול"ח אולי ג"כ הב' הלך לדרך הלז כיון שאין ש"מ א"כ ה"נ כי הוחזקו אנשים רבים בעולם כיון דאין ש"מ לילך סמוך להבור הזה או לתוך כבשן האש שיהיה ראוי ליפול שם וידענא דזה נפל שם ומהב' לא ידענא מעידין עליו וכדברי הב"ח. ואין ראיה מסעיף ל"ב מהא דקי"ל שם דאם שלשלוהו והעלוהו רגל א' דבעינן סימן מובהק היינו משום דשם ש"מ שידוע שכמה אנשים נטבעו בים ולכן דברי הב"ח מוכרחין

אמנם מדברי הרשב"א בגיטין דף כ"ז בד"ה הא דאמרינן א"ד אע"ג דלא הוחזקו שכתב וז"ל דאטו מי איכא טעמא משום דלב' יב"ש ל"ח ואפי' הוחזק א' במקום שאין הש"מ ל"ח לי' משום דלנפילה לחד ל"ח כו' ע"ש וכיון דעיקר טעמא משום דלנפילה דחד ל"ח וכיון דהכא אינו ידוע שמו כלל דל"ש לומר דלנפילה דחד ל"ח יש לחוש אפילו במקום שאין הש"מ. אמנם מדברי הרמ"ה והר"י הביאו הד"מ בס"ק מ"ז וז"ל מי שנשרף וצעקה אשתו ראו בעלי שנשרף נאמנת ודוקא שלא נשאר כאן שום דבר שמורה שהיה שם אחר אבל אם נשאר ידיו ואנו מכירין שאין זה מאיש שנשרף אע"פ שאמרה בעלי נשרף אינה נאמנת ע"ש מוכח כשידעינין שזה היה במקום סכנה ואחר לא הוחזק שם תלינין שזה הוא ובזה יש לקיים גם דברי הב"ח. ומה שהקשה הב"ש על דברי הרמ"ה מהא דאם נפל למים כו' לק"מ דידוע דהרבה נטבעים יש בים והוחזקו בים וכ"כ הנ"ב סי' מ"ו ע"ש. אמנם הרמ"ה והר"י תפסו בדבריהם שאמרה ראו בעלי ודוחק לומר שהוא לאו דוקא. ואחר העיון נראה הא דאמרו הרמ"ה והר"י דהא דקאמר ראו בעלי ודאי אין כוונתן שאמרה שנשרף דנאמנת על זה דהא הרמ"ה והר"י פוסקי' כרחב"א ורחב"א ס"ל דאינה נאמנת ע"ז משום דאמרה בדדמי כמ"ש הרשב"א בחידושיו ליבמות ע"ש. ולזה נראה בכוונתם. דהנה לכאורה גם הש"ס ביבמות דף קט"ו וז"ל הש"ס גברא דבשלהי הלולא איתלי נורא בי' גנניא א"ל דביתהו חזו גבראי ואישתכח גברא חריכא דשדי ופיסתא דידי דשדי (פירש"י מאיש אחר) סבר רחב"א למימר היינו עשינו עלינו בית וכו' אמר רבא מי דמי התם לא קאמרה חזו גבראי ועוד גברא חריכא דשדי ופיסתא דידא דשדי ורחב"א ס"ל גברא חריכא דשדי אימר איניש אחרינא אתי לאצילו ואכלתי' נורא ופיסתא דידי דשדי דחתנא הוא (וכן גירס' הרי"ף) נורא איתלי בי' ואתיליד ביה מומא ומחמת כיסופא ערק ואזיל לעלמא. שיש לתמוה הרבה בסוגיא זו. א' במה שאמר רבא ועוד גברא חרוכא דשדי ופיסתא דידי דשדי. הא אדרבה פיסתא דידא דשדי הוא הוכחא לגריעותא שמוכיח שהיה עוד איש אחר וא"כ יש לחוש שמא יש עוד הרבה אנשים שם. ב' מהא דאמר רחב"א לפי גי' הרי"ף האי פיסתא דידא דחתנא כו' הל"ל בקיצור אימא האי גברא חרוכא ופיסתא ידי דשדי מאנשים אחרים שבאו להצילו. ג' דא"ר התם לא קאמר חזי גברא מאי סברא הוא זו הא בודאי שייך לומר דאמרה בדדמי ובאיזה סברא פליגי רחב"א ורבא

ולכן נראה דהמעשה הי' כך שידוע הי' שלא הי' רק איש אחד בי גנני. תדע דהא אמר רחב"א אימר אינש אחרינא אתי לאצולי ולא אמר אימר אנשים אחרים הי' שם מקודם א"ו שידוע שלא נשאר שם רק איש אחד ולא הכרנו אותו אם הוא בעלה או איש אחר וצווחה האשה ראו בעלי וע"ז נאמנת דנהי דאינה נאמנת לומר שנשרף משום דאמרה בדדמי כמ"ש הרשב"א עכ"פ נאמנת לומר שהי' בי'