קהלת יעקב (ליסא) כט

אחר הרוב והכא אסור דכי האי לאו קרוב בלחוד הוא אלא במקומו ממש וחזקה כ"נ כ"ה וה"נ בקידושין פ"ק מוכח דאמרינן בברייתא כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור והיינו משום דדרכן של כל הגננין למכור על פתחי גנותיהן הלכך כמו שהוא במקומו דמי וכיון דמקום שהוא מקומו ומצוי ליכא למ"ד רוב עדיף עכ"ל. וה"נ במה שאנו מסופקין בזה יצחק מקורטבא אם הוא יצחק שהוא מקורטבא או מעלמא אתי לקורטבא ואזיל לאספמיא ואמרינן כיון שהוא במקומו ממש ה"ל קרוב שהוא מקומו וקרוב כזה שנמצא במקומו עדיף מרובא והיינו כ"נ כ"ה דכן הוא נקרא הך חזקה כל שנמצא במקומו הנ"ל וכמו שכתב הרמב"ן גבי עינבי מצנעי דבמקומו ממש כ"נ כ"ה ע"ש. ואינו נוח לי דהא הרמב"ן מדמה כ"נ ליצחק מקורטבא לסוגי' דשומשמי דל"ח לשמא פינן וזה אין סברא כלל לומר משום שהי' כאן קודם לייחס עלי' שום קורבא. ועוד דהא הרמב"ן כתב שם וז"ל כיון דמקום שהוא מקומי ומצי משמע דבעינן דבר שהוא מצוי כגון ענבי בפרדיסא דענבים שבפרדיסא מצוים כאן וענבים שבפרדסים אחרים אינם מצוים כאן אבל הכא בקורטבא ג"כ שיירות מצויות ממקומות אחרים ל"ש לימר קרוב ומצוי ועוד הא לא מחלקינן בין יומא דשוקא או לא ומשמע אפילו בשוקא של ציפורי דאיכא רוב סיעה ואילו פי' א' ובעל הוי אזלינן בתר רוב סיעה אם כשרין אם פסולין מדאורייתא משום דכל דפריש מרובא פריש כדמוכח בכתובות ספ"ק ובהאי דאזיל מקורטבא לאספמיא מחזקינין אותו לאנשי אותו העיר ולא חילקו בין שוקא של ציפורי או לא. והש"ש כתב עוד גבי אם עצמות בגובא דאריות שהושלך שם אדם לדון עליו מטעם קורבא מטעם שהיה שם מקודם. והוא דחוק מאוד דאטו אם ראוהו אחד חלה ואחר איזו שבועות ראה שמת שם אחד דנידון עליו מטעם קורבא שהוא אותו איש שראוהו חולה במקום הזה קודם דהא כבר כ' הט"ז גבי נכרי שנתלוה דלא שייך לומר מקום סי' באדם שיכול לילך ע"ש ואף בשעה שראנוהו חולה לא היה יכול לילך אימר נתרפא דהא בכל חולה חיישינן שמא נתרפא כמבואר גבי מתנת שכ"מ בסי' רנ"ב וגם אין סברא כלל לומר קורבא מחמת שהיה שם איזה איש מקודם

לכן נלענ"ד דהא דכתב הרמב"ן גבי יצחק דאזיל מקורטבא כ"ל כ"ה היינו דוקא שהיה ידוע שמו ושם אביו בקורטבא בזה אמרינן כיון דבתושבי קורטבא הי' ידוע שהיה איש ששמו ושם אביו כזה ולכך ל"ח לומר שמא יש בהשיירות ג"כ איש ששמו ושם אביו כזה ובהשיירות לא ידעי' אם היה אחד ששמו ושם אביו כזה דאמרינן כ"נ כ"ה כלומר כ"נ בודאי ששמו ושם אביו כזה ואין ספק מהשיירות מוציא מידי ודאי דאם היה ידוע שיש בהשיירות ג"כ אנשים ששמו ושם אביו כזה ודאי דהיינו חוששין שמא מהשיירות הוא וראי' ברורה לזה דהא בסי' י"ז סעיף י"ט כתב וז"ל אם אמר אחד יצא עמנו מעיר פלוני ומת דמחפשין באותו העיר וכתב הב"ש ס"ק ס"ב דאם אפשר לצאת בלי ידיעה לא מהני חיפוש אא"כ מעידים שיצא אחד מתושבי העיר וכו' ע"ש ואמאי נימא חזקה דכ"נ כ"ה דודאי הוא מהתושבי' א"ו כמש"ל. ולפ"ז אין צד היתר באחד שנפל למקום סכנה בנמצא שם מת וכן משמע בב"ש ס"ק צ"א בנפל לגוב אריות או נפל לאש ויכול לצאת שכ' הב"ח דאם נמצא שם עצמות דאמרינן שנשרף וכתב הב"ש שאין דבריו מוכרחים ובסעיף ל״ב לא משמע כן ע"ש. אמנם לפי המבואר לעיל סעיף י"ח שם בב"ש וח"מ וט"ז דלרוב המחברים כשאין ש"מ והוחזקו ב' יב"ש