קהלת יעקב (ליסא) כא

שמא יש אחר שרואה אותו ומכירו או שמכיר אותו בט"ע דקלא משא"כ הכא כיון דחיישינן לזיופא מטעם שכ' הש"ך בח"מ סימן מ"ו דכל שאין השטר ביד בע"ד חיישינן לזיופא א"כ כ"ש כשהוא אחד א"נ כשהוא מילתא דלא עבידי לגלויי והכא כשניחוש שמא ראובן כתב וחתם את שמעון או איזה איש שאינו בעולם כלל ממילא כשיתברר השקר מי יהי' הנתפס בשקר הלא אף אם השקרן יעמוד לפנינו לא נדע וכיון דאין שום אדם ירא לעשות כן לא שייך לומר דמילתא דע"ל לא משקרי אינשי ומה"ת להימן ע"א בדבר שבערוה

שם צריך שידעו שהוא כתב ישראל. גם בזה יפה כתב בספר ע"נ דהא דבעינן דידעו דהוא כתב ישראל היינו בכותב ישראל דאיכא למיחש אולי ע"י שאלה דישראל כותב כן או מדכותב לישראל איכא למימר דבודאי להגיד בשם עדות מתכוין דאל"כ מה לו עם הישראל אבל הכותב לנכרי אחר במסל"ת כגון שבא לתבוע חובו מן עזבון פ' שמת למה לא יועיל ע"ש ויפה כיוון

סעיף י"ג מה שאמרנו בעד מפי עד כו' עיין ב"ש שכ' דקטן נאמן בעדות אשה גם שלא במסל"ת ע"ש והביא כן בשם הטור. ולפענ"ד נראה דדברים הללו נפלאו ממנו מאוד כיון דקיי"ל דקטן א"נ אפילו באיסורין אע"ג דאשה נאמנת וכמו שמבואר ביו"ד סי' קכ"ז ע"ש וה"ט דאף אם בן דעת הוא א"נ ודמי לנכרי דא"נ באינו מסל"ת משום דמשקר דאינו בתורת עדות ומ"ש קטן בעדות אשה דמהימן הא אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין ועיין בלבוש סימן א' דקטן אינו בר זביחה כלל. ואף התב"ש לא נחלק עליו רק כיון דאסור להאכילו נבילות ה"ה בר זביחה וראי' לזה דתנן בגיטין דקטן פסול לכתיבת הגט ולפי דעת המחברי' דסופר לאו משום שליחות ולדידהו חש"ו אינן פסולין רק דלאו בני דיעה נינהו והיתכן דאם יהי' חריף ויהי' בן י"ג שנים ולא הביא ב' שערות דעדיין קטן הוא ויכשר לעד כיון דבן דיעה הוא וכמבואר בסמ"ע סי' כ"ח ע"ש דמה"ט כשר לדון וכשר לכתיבת הגט ועיין בט"ז י"ד סימן א' ס"ק ט"ו שתמה על הטור בכיוצא בזה ע"ש

סעיף י"ד כבר אמרנו שהכותי שהסיח לפי תומו כו' בדין זה יש כמה פרטי דינים והנני פורטם אחת לאחת

א) פי' מסל"ת לדעת רוב המחברים א"צ קישור דברים ואפילו לפי דעת המחברים דבעינן קישור דברים הנ"מ במספר לפני ישראל אבל כותי המספר לכותי א"צ קישור דברים ועיין ב״ש ס"ק ל"ח

ב) ודוקא חוץ לב"ד אבל בא לב"ד ומסל"ת לא מהני גם בקישור דברים דמתכוין להעיד מיקרי ואינו נאמן רשב"א בתשובה סי' תתקפ"ה והריב"ש סי' שע"א והרא"ש כלל י"א

ג) ודוקא בא לב"ד במקום מושב ב"ד או אפילו לרב העיר שידוע שהוא דיין העיר אבל בא לפני ג' הדיוטות שלא במקום מושב ב"ד מהני מסל"ת. ובשו"ת רשד"ם סי' ר"מ כתב דדוקא כשבא לב"ד ואמר בקישור דברים דפ' מת אז לא מהני דלמה ה"ל לבא לב"ד על לא דבר מוכחא מילתא דלהתיר נתכוין אבל כשיש טעם על ביאתו לב"ד כגון שבא לב"ד לקבור את פ' שהוא מת וכיוצא בדברים אלו שיש לתלות ביאתו נב"ד באיזו אמתלא מהני

ד) לא נקרא מסל"ת כשמזכיר שם האשה לא מבעיא כשאמר השיאו את אשתו רק אפילו בא ואמר אמרו לאשת פ' שמת בעלה לא מהני דכיון שהזכיר שם האשה מתכוין להעיד מיקרי. והנ"י פ"ב דיבמות ורשב"א בחידושיו ליבמות דף כ"ה ע"ב ובמהריב"ל ח"ג סי' קי"א