קהלת יעקב (ליסא) יג

חזקה דאשה דייקא ומרעא לחזקת א"א וממילא כאמן ע"א מדאורייתא נמצא שהנאמנות ע"א מדאוריי' ע"י דבריהם בא ולכך תפס הרמב"ם טעמא דע"ל דהוא עיקר המתיר דמטעם דדייקא לחוד דמרעא לחזקת א"א לא הי' נאמן שתהי' מותרת לגמרי ועיקר הנאמנות להתיר לגמרי הוא רק משום מילתא דע"ל ולכך כתב טעם זה שהוא עיקר טעם המתיר דטעמא ההיתר דדייקא נשארת בספק דדייקא שייך אף בגירושין כמ"ש התוס' בב"ב דף ל"ג ועיקר החילוק שבין מיתה דנאמן ע"א ובין גירושין דא"נ הוא משום דבגט לא הוי עבידי לגלויי ולכך תפס טעמא דע״ל. ולכך פסק הרמב"ם בקטטה דא"נ אף דע"ל דכיון דלא שייך דייקא דמרעא לחזקת א"א שוב לא מהני דע"ל כי האי להוציא מחזקת א"א ומחמת דהנאמנות דאורייתא ע"י דבריהם בא לכך ליכא סתירה כשכותב פעם שהוא מדאורייתא ופעם שהוא מדבריהם ולכך א"נ בהורדת נחלה ותוספת כתובה כיון שהוא נגד חזקת ממון כנלענ"ד

והא דהקשו המפורשים הא דתנינא בר"פ שבועות העדות דתנא שבועות העדות נוהגות באנשים ולא בנשים והקשו הא גם בנשים משכחת לה שבועו' העדות כיון דמועלת עדותן לעדות אשה והיאך קתני דאינה נוהגות בנשים. ומה שתירץ הרב בעל משלמ"ל ז"ל בס' פרשת דרכים בדרך מצותיך וז"ל דכיון דאשה אין הגדתה מועלת בשום מקום ואין עליה שם עד כלל פטורה משבועות העדות ע"ש. וראיתי בספר שב שמעתתא שהקש' ע"ז מהא דפסק הרמב"ם בפ"י מהלכות שגגות דמלך חייב על שבועות העדות והיינו ע"כ בדבר איסור דהא מלך אין מעיד ולא מעידין אותו רק באפרושא מאיסורא אלמא אע"ג דבכ"מ אין שם עד עליו חייב א"כ גם בנשים יתחייב קרבן שבועות העדות אף על גב דליתא בשאר עדות ע"ש

אמנם באמת דברי הרמב"ם ז"ל תמוהים כאשר תמה עליו הראב"ד ז"ל והלח"מ שם דהוא נגד סוגיות הש"ס בהוריות ע"ש וגם קשה דסותר ד"ע בפ"א משבועות דהא פסק שם דפטור ע"ש. אולם נ"ל דעת הרמב"ם דה"נ מתרץ המשניות דלא יסתרו אהדדי בפ"ב מהוריות דמתחלה תנן דפטור בין לר"ע ובין לר"י והדר תני דחייב לכך פירש הרמב"ם בפי' אחר. דהנה בר"ן שבועות ר"פ ש"ה מבואר היכא דפטור משבועות העדות חייב בשבועות ביטוי ע"ש רק היכא דחייב שבועות העדות פטור משבועות ביטוי ע"ש. א"כ א"ש דכיון דנשיא פטור משבועות העדות חייב משום שבועות ביטוי. אמנם אינו חייב על שבועות ביטוי דלשעבר רק בשגגת קרבן עם זדון דבר כמו דאיתא בס"פ שבועות שתים א"כ ניחא דבמשנה ראשונה דהוריות וכן הרמב"ם בפ"י מה' שגגות דאיירי רק מקרבן שבועות העדות דפטור והיינו במזיד גמור דפטור משבועות ביטוי כיון דמזיד הוא וגם מקרבן ש"ה פטור כיון דלא מעיד ולא מעידין אותו אבל לקמן איירי משבועות ביטוי כגון במזיד ובשגגת קרבן חייב כיון דליכא גבי מזיד קרבן שבועות העדות

שם מחבר ובפסולי עדות. בנוטל שכר להעיד כתב בשו"ת נו"ב סי' כ"ז דאם החזיר השכר עדותו קיימת למפרע וא"צ להעיד מחדש ע"ש. ואשתמיט מיני' דברי הר"ן בספ"ב דקידושין דצריך לחזור ולהעיד מחדש וא"כ כיון שרוב הפוסקים הסכימו דאף בנוגע יכול לחזור השכר ולהעיד אח"כ ולא אמרינן עביד איניש להחזיק דבריו א"כ שוב אין נ"מ בכל הפלפול שהאריך שם בנ"ב אם נוגע כשר בעדות אשה כיון שהודה הרב ז"ל