קהלת יעקב (ליסא) יא

ועל העובר שבתוכה ספק קבוע דהעובר ירך אמו ומה בכך שנפרש העובר מן האשה כיון שכבר נולד הספק בעודה במעי אמה ומה בכך שנפרש הולד אח"כ כיון שכבר נאסר הספק ואפילו האשה היא גרושה מכבר שבלא"ה היא פסולה לכהונה ואין על האשה דין כלל כנגד הכהונה מ"מ יש עליה להיות ספק אם היא אסורה לכהן גם משום זונה דהא לוקין עליה גם משום זונה

הלכות אישות ב"ש שכתב וז"ל אם זרק לה

סעיף א' עיין גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה הוי ספק מגורשת ולא אמרינן דמוקמינן אותה בחזקת א"א ועיין ביבמות דף ל"א וכו' ע"ש. ולכאורה נראה דהביא ראיה לסתור דהא שם אמרינן דאם נתגרשה ספק גירושין מוקמינן אותה מדאורייתא בחזקת א"א וצרתה מותרת לשוק מדאורייתא. ודוחק לומר דמדרבנן לחומרא לא מוקמינן אחזקתה דהא לא משמע כן מדסיים המחבר דאם נתגרשה בעדים פסולין מדרבנן צריכה גט מן הראשון מדרבנן משמע דברישא גבי ספק קידושין צריכה גט מראשון מדאורייתא. ולכאורה למה לא מוקמינן אחזקתה כמבואר שם. לכן נראה דכל היכא דאתיליד ריעותא לפנינו לא מוקמינן אחזקה כמ"ש התוס' כתובות דף כ"ג ד"ה תרווייהו בפנויה קמסהדי ע"ש. אמנם ביבמות שם אזלינן אחר החזקה כיון דהריעותא הוא בהערוה ולא בדידה כמו דאמרי' בחולין דף ז' סכין אתרעי בהמה לא אתרעי ועיין שם בתוס' מה שתי' במקומה וע"ש בת"ש שכתב שם גבי גבינות דמצטרפין להגבינות חזקת הבהמות ולא הריעותא ע"ש וה"נ אף בגירש אח"כ כנס מצטרפין חזקת א"א דהערוה ולא הריעותא דידה כיון דלא אתיליד ריעותא בגופה. וכמ"ש התוספת יבמות שם וכמו שמצטרפין חזקת הסכין לבהמה ולא הריעותא דסכין ה"נ מצטרפין חזקה דהערוה ולא הריעותא (והא דקיי"ל דלא אמרינן סכין איתרעי בהמה לא איתרעי היינו דמטעם דבהמה בחזקת איסור אמ"ה עומדת עד שיודע לך במה נשחטה כמבואר שם). אמנם אם זרק לה גירושין או קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא מוקמינן אותה בחזקה קמייתא כיון דאתיליד ריעותא בגופה וכמ"ש התוספת כתובות והיינו דאמרינן דאם זרק לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה מגורשת ואינה מגורשת אף מדאוריי' ולא מקשינן שם דנוקמא אחזקה רק על הברייתא דקתני דלכך אינה מגורשת דצרתה צריכה חליצה ולא אתיליד ריעותא בדידה ושפיר הקשה דנוקמא אותה בחזקה קמייתא ולא הקשה על מתניתין עצמה דקתני מגורשת ואינ' מגורשת דנוקמא אותה על חזקת א"א רק על הברייתא

סעיף ב' חזקה אין אשה מעיזה. ועמ"ש ח"מ דאפילו אם התחילה וכו'. ועיין בדברי הרב ט"ז שסתר דבריו בטוב מעם וע"ש ופשוט

שם דאיכא דמסייע לה וכו'. עיין ב"ש שהקשה על הטור שפסק בפשיטות דאם איכא עד אחד המסייע לה מעיזה ומעיזה ובסימן קמ"א הביא מחלוקת בזה ע"ש. אמנם נ"ל דעת הטור דיפה פסק כן דהא דעת הרא"ש והטור דשליח לקבלה אין תורת עד עליו כמבואר בסימן קמ"א סעיף ח' אם כן שפיר פסק הטור שם דא"י להעיז כיון דעד זה פסול הוא והוי כאלו קרוב מסייע לה דבוודאי א"י להעיז. אמנם כאן נ"ל כיון דעד אחד כשר מסייע לה בודאי יכולה להעיז וא"ש: