קהלת יעקב (ליסא) קט

לה גבי טומאה דלא אמרינן לבוד ולענין צירוף האויר לשני העומדים דלא נימא לבוד מוכי מהוכחות אחרות דלא אמרינן לבוד וא"כ לענין לבוד הי' אפשר לומר דאף דהאויר אינו מצטרף מ"מ אינו מבטל לענין דאם בצירוף שני צדדין יש פותח טפח דחשיבי כשניהן סמוכין כמ"ש המ"א בסימן תרל"ז ס"ק ה' ע"ש ואם יש בשני גגין בולט כ"א חצי טפח והן סמוכין בפ' מג' זה לזה ומת וכלים תחת גג אחד שיהי' נחשב כאילו הן תחת אוהל שפ"ט. וע"ז כ' רמ"א דלא אמרי' לבוד להחמיר פירש דלא אמרינן כלל לבוד להסמיך העומד הכל להראשון להחמיר ולהחשיב השני עומדין לאחד ודוקא בעומד מרובה על הפרוץ מהני להשלים השיעור דלבוד לא אמרינן רק לענין שהחלל לא יזיק כגון במחיצה שצ"ל גבוה י' טפחים וע"ז באה ההלכה דחלל פחות מג' אינו מזיק ולא מבטל שם מחיצה וממילא הוי מחיצה לעשותו רה"י בין לקולא בין לחומרא אבל לא אמרינן לבוד להחמיר להחשיב החלל סתים ממש ולומר נהי דהילכתא הוא דכנגד החלל טהור ולא אמרי' לבוד נגד זה מ"מ יש להחשיב העומד שהוא פחות מפ"ט כאילו יש בו פ״ט זה לא אמרי' כלל דנגד להחמיר להחשיב העומד השני כאילו עומד אצל עומד הראשון להחשיב שני העומדין כאלו הן אחד מחמת לבוד לא אמרי' להחמיר וכן בסוכה לא אמרי' לבוד רק נענין שהחלל אינו מזיק אבל לא להחמיר ולהחשיב החלל לסכך פסול וכן לא אמרי' להחמיר להחשיב כאלו שני הפסולין סמוכין זה לזה והא דמספקא ליה בסי' תרל"ב בשני פסולין שיש בכ"א ב' טפחים ואויר פחות מג' ביניהם לאו משום לבוד דחשבינן כאלו ב' הפסולין סמוכין זה לזה כמ"ש המג"א שם. רק דשם מיירי לענין חילוק הסככים ודאי דלא מסתבר כלל לומר דאם הן ביחד ד' מחלק הסככים וכשיש אויר ביניהן ויש ריחוק יותר בין הסככים הכשרים אינו מחלק הסככים ולכך מספקא לי' שם

ולפ"ז א״ש דברי הד"מ ביו"ד ודברי הד"מ בכאן ג"כ יש ליישב דהנה באמת ל"ק כלל דבשלמא נגד מחיצות שהצריכה רחמנא ורחמנא אמר דאף שיש חלל חשיב מחיצות משא"כ לענין אהל דבעינן מחיצות הראוין לתשמיש ב"א שיהיה מלאכה הצריכה לגופה דהיינו שיהיה צורך להשתמש באויר שתחתיו והאיך שייך לומר כיון שהוא לבוד ואחשבי' רחמנא לענין מחיצות למהוי רשות חשיבי ג"כ מחיצות לצורך ב"א ואפשר שזה ג"כ כוונת הד"מ דלא אמרי' לבוד להחמיר ולהחשיבו למחיצות גמורות שיהי' חשיבי כמחיצות לצורך ב"א מחמת דאחשבינהו רחמנא מחיצות מחמירין ג"כ לענין אהל בזה לא אמרינן להחמיר כ"כ

עוד כתב המג"א דתליא אי אמרינן לבוד בכלים ומביא הא דהרמב"ן בשבת דף ח' ע"ש. ומקשה מהא דטרקסי' וכלכלה ע"ש והוא תמוה שהרמב"ן לא כ"כ רק דלא משוינין כלי לרשות מכח לבוד והיינו לענין לפטור הזורק כלי שהוא ז' ומשהו ולומר דמחמת לבוד נעשה הכלי רשות שלם והזורק רשות פטור ולא מבטלינין לכלי עצמה לרשות אבל ודאי דכשמקיפין ד' מחיצות מכלים לעשות החלל לרה"י לענין לטלטל בתוכה או לחייב הזורק בתוכה ודאי דאמרינן לבוד אף בכלים. ועוד דעכ"פ מהני מחמת עומד מרובה על הפרוץ דמהני בכלים כמבואר בעירובין דף ט"ז בשיירא שהוקפוהו באוכפות ובעבטין כשאין בין זה לזה במלואו דהוי מחיצות גמורות לשבת ועומד מרובה על הפרוץ מהני בין בשתי בין בערב רק ביותר מג' למטה לא מהני מטעם אחר מפני שהגדיים בוקעין בו ומבטלין המחיצות אבל בפחות מג' או באמצע אפילו ביותר מג' הוי מחיצות כמבואר שם ע"ב ע"ש. ואם כן