קהלת יעקב (ליסא) קה
Kehilat Yaakov Lisa 105 · קהלת יעקב (ליסא) · free full Hebrew text
Open in the reader →הוי מוכן לספק אבל הוכן לספק אחר הוי מוכן גם לכוי כיון דשניהם ספק אבל למאי דקיי"ל דאפי' בעפר מוכן אסור לכסות אם לא נשחט בחצר דלנקר חצירו הוא ואם כן קשה כיון דמסיק דאינו מותר כשמכוין למצות כיסוי רק כשמכוין באמת לנקר חצירו א"כ ממ"נ אם מחמת ששחט בחצר הוי ספק מתחלה דאימר לא נשחט בחצר א"כ קשה ל"ל למימר דהוי חשיב ספק הא אפי' שחט בהמה בחצר הדין כך דהמוכן לצפור אסור לכסות דם בהמה בחצר אבל אם הכין לצואה מותר דזה וזה ספק ואי השחיטה בחצר לא חשיב ספק אפי' דם כוי שרי לכסות אפי' כשהוכן לצפור. עוד כ' המג"א דלהמסקנא שמכוין באמת לנקר חצירו כו'. פי' דלהמסקנא י"ל דלא חיישינן כלל לרואין רק כשבא לימלך המכסה בעצמו ולפ"ז יש לחלק בין כשעושה למצות כיסוי או לנקר חצרו. משא"כ בהס"ד דהטעם מפני הרואין י"ל דהרואין תולין יותר משום מצוה מלתלות בניקר חצר ביום טוב
סי' תצ"ט סעיף ג' נשחט מעי"ט אסור. עיין מ"א ס"ק ה' שהביא בשם מהרי"ל דה"ה למלחו אסור בי"ע. וקשה לי דבשלמא בעור לפני הדורסין דלא התירו רק סופן משום תחילתן וכן במהרי"ל לא נזכר רק במליחת בשר דשייך ביה עיבוד דרבנן דלא הותר ג"כ רק משום שמחת י"ט שפיר אסור כשאפשר מעי"ט אבל מליחת הערמה דמותר אפילו לב"ש דלית להו סופן משום תחילתן מותר כדתנן ושווין שמולחין עליו בשר לצלי וכן מבואר בסי' ת"ק דמערים ומלח גרמא גרמא וע"ש ברא"ש דיש הערמה שמותר בדרבנן לכל אדם ולכך נראה דגם כאן מותר מליחת הערמה
עוד כתב המ"א דאם נשחטה מעי"ט סמוך לחשיכה שלא הי' שהות להפשיטה צ"ע ע"ש. ואף דבסי' תצ"ז ס"ק י"ח מתיר מכירת הבשר בכה"ג ואפשר דהכא כיון דעיקר איסורו מדאורייתא משום עיבוד לכך מספקא ליה ולפי"ז לטלטל להצניע אף הכא מותר
עוד כ' המג"א אם נשחטה ביום ראשון צ"ע אי חשיב אפשר וכו' ואף דבסי' תק"ט ס"ק ב' פשיטא לי' לאיסור שאני הכא בתקון השפוד שמאתמול ה"ל היתר גמור לעשות כשצריך לה משא"כ הכא דלא התירו רק סופן משום תחילתן ויותר טוב לעשות איסור קל משום תחילתן מלעשות איסור חמור דיום א' חמור מיום ב' דאנן בקיאין בקביעי דירחא לכך סיים בצ"ע
שם נוצות של עוף. הפר"ח מפקפק בזה דהא בש"ס אמרו בעור משום דחזי למיזגא עלי' עיי"ש. ול"ק כלל דהא בחלבים אמרו הטעם בש"ס משום גזירה דאמר מ"ל למישטחינהו מה לי לממלחינהו אלמא דלענין טילטול להצניע דלא שייך גזירה זו ודאי דהתירו סופן משום תחילתן ודוקא בדבר שעושה לתקון העור שייך גזירה זו אבל לטלטל להצניע מותר וכן בחלבים מותר להצניע מה"ט כמ"ש המ"א ס"ק ט'
ואין להקשות מהא דאסור לשחוט משום דאסור לטלטל אפר שאין מוכן לכיסוי ולא התירו משום מניעת שמחת יו"ט ומזה ראי' להרא"ש סי' תצ"ח דכל שהוא קודם שחיטה שאפשר לעשות מעיו"ט לא שרינן משום שמחת יו"ט והא דמקשה הש"ס ממתני' דהשוחט על מתני' דהעור לפני הדורסין ולא משני דכיסוי אפשר לעשות מעיו"ט הוא דהקושיא הוא ג"כ על ב"ה דהא משני התם ע"כ לא אמרו ב"ה אלא משום דחזי למיזגא עליה וי"ל דהקושי' הוא שם כך דמיחלפא שיטתי' דב"ה לב"ש לענין שמחת יו"ט דלענין טילטול האפר