קהלת יעקב (ברוכין) י

בשקיעת החמה עיין ברשב"א ובזה מתורץ קושית תוספת שפיר ומאן דסבר משעה שקדש היום בערבי שבתות לפי' רבינו האי גאון היינו כיון שאז מתקדש היום לשבת בוודאי נקרא ערב. דהא בשבת ויוה"כ כתיב מערב עד ערב וגו' ובשבת גבי לא ימיש עמוד הענן וגו' דרשינן מינה ובלבד שלא יקדים כו' והרי שם כתיב ועמוד האש לילה ש"מ דהתוספות שבת נקרא לילה ובודאי משום הכי נתקדש היום אז משום דהוי ערב ומאן דאמר משעה שהכהנים טובלין כו' הא כתיב לפנות ערב ירחץ במים. ובפרט למסקנא דקאי כר' יוסי וא"כ לדידיה בה"ש דר' יהודה כהנים טובלין בו ועלי' קאי ר"מ ואמר דנקרא ערב ומהאי טעמא דקרא. ור"י מקשה ליה לפי מאי דס"ד דקאי כוותיה וקאי קודם בין השמשות דידיה וא"כ אין שיעור לטבילה. כי זמנה קודם שקיעת החמה כי אחר שקיעת החמה מתחיל בין השמשות דר"י. ועיין ביאורי הגאון החסיד ר"א ז"ל שהאריך בכמה מקומות בזה ודעתו ז"ל שמתחיל תיכף אחר שקיעת החמה. וכדעת הרמב"ם ז"ל ודעימי' ולא כדעת ר"ת ז"ל ודעימי' וא"כ לר' יהודה ע"כ כהנים טובלים קודם שקיעת החמה ואין שיעור לדבר זה מקדים וזה מאחר ומקשה שפיר והלא כהנים מבעוד יום הם טובלין כו' ור"מ משני דסבר כר' יוסי ובה"ש דר' יהודה כהנים טובלין בו ומתחילין לטבול אחר שקיעת החמה ויש שיעור לדבר מבה"ש דר' יהודה ומאן דאמר משעה שבני אדם נכנסין להסב בערבי שבתות הוא שיעור מאוחר אף משל כהן כמבואר לקמן ריש פרק אלו דברים וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא. הרי להדיא שהיה זמן סעודתם ערב שבת מאוחר הרבה מקדוש היום וכ"כ רש"י ז"ל ומתורץ קושית התו' בד"ה קשיא דר"מ אדר"מ וסובר דאזלינן בתר רובא דעלמא בשעה שאין להם מלאכה והכל מוכן לסעודה ונקרא סעודת הערב וכדכתיב בתת ה' לכם בערב לאכול וגו' וסובר שזה זמן השייך לק"ש דשכיבה והנה לר' יהודה דסבר תמיד של בין הערבים קרב עד פלג המנחה ש"מ דמכאן ואילך לא נקרא בין הערבים ונקרא ערב ובתמיד בעי בין הערבים. ולכן סבר דאז זמן תפלת ערבית דכתיב ערב ובוקר וצהרים ולפ"ז יש מקום לומר לדידיה דאז זמן ק"ש ג"כ. כיון שנקרא ערב לענין תפלה ולתמיד. וזה עולה כשיטת ר"ת ז"ל ולא קשה קושית תו' תקשה לדידיה כו' דלדידיה יש זמן לדבר מפלג המנחה שנקרא ערב משא"כ משעה שטובלין וקודם שקיעת החמה אין גבול לדבר ובפרט דהא ר"מ סובר כרבנן דתמיד עד הערב קרב ש"מ דמיקרי בין הערבים ומקשה שפיר משא"כ לדידיה ואין צורך לדחוק כמו שדחקו לומר דר' יהודה לא דריש בשכבך כו' דזה לפי שיטתם דפליגי בזמן שכיבה אבל לפי מה שכתבתי פליגי בזמן שקודם לשכיבה ושעת הערב ועיקר הדבר בסברא פליגי אבל אין הדבר מוכרח לומר כן לר' יהודה דאולי לא מקדים כ"כ זמן ק"ש אף שנקרא ערב: והנה הראשונים האריכו בדבר על המנהג אשר נהגו בימים הקדמונים לקרות ק"ש קודם צאת הכוכבים זמן המבואר במשנתינו אשר באמת כל הגאונים הראשונים הרי"ף והרמב"ם ז"ל וכל הגאונים שאחריהם כתבו דהלכה כסתם משנתינו בזה. ודחקו למצוא טעם למנהג. המעיין בתוס' ורא"ש ורשב"א בחדושיו ימצא הכל ערוך לפניו והנה מ"ש רש"י ז"ל והרשב"א הסכים לדבריו שהמנהג הוא תפוש בידינו מהירושלמי שהביא רש"י ז"ל א"כ למה קורין כו'. בזה וודאי נראה תשובת ר"ת ז"ל נכונה מאוד איך יקרא ברכות ק"ש בשביל לעמוד בתפלה כו' ובירושלמי ודאי לאו בהכי מיירי שהרי מבואר שם על משנת וחכמים אומרים עד חצות שכל האמוראים היו קורין ק"ש וברכותיה בלילה קודם שינה ומייתי פלוגתא דאמוראי שם אם מותר להפסיק בינה לשינה ואמרו שם דפליגי אם אומר דברים אחר אמת ויציב בערבית ואמרו בהדיא דהא דתניא אין אומר דברים אחר אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית ואית מאן דאמר דקאי גם בערבית ואסור להפסיק בינה לשינה ועכ"פ כולן היו קורין בברכותיה בלילה ונראה לכאורה דכולהו סברי כר' יהושע בן לוי בגמרין דתפלות באמצע תקנום וא"כ ודאי דהא דתניא קורין בבית הכנסת היינו בלא ברכות ואף לפי' המפרש דאם אומר דברים אחר אמת ויציב היינו בין גאולה לתפלה ולמאן דאמר דבעי סמיכת גאולה להתפלל בערבית התפללו בבהכ"נ ק"ש עם הברכות מוכח שפיר ג"כ דלא התפללו עם הברכות כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת דהכי איתא התם תני הקורא את שמע בבהכ"נ בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית לבין הקורא בערבין. רב הונא בשם ר' יוסף מה טעם אמרו צריך אדם לקרות שמע בביתו בערב בשביל להבריח המזיקין מלתיה אמרה שאין אומר דברים אחר אמת ויציב ע"כ ופי' דדייק מדנותן טעם דלהכי תנא בערב לא יצא ידי חובתו היינו בשביל להבריח כו' ש"מ דס"ל דאף בערב בעי סמיכת גאולה לתפלה ומשו"ה מתפללין בבהכ"נ בברכותיה ומה טעם לא יצא ידי חובתו בקריאת בהכ"נ ע"כ בשביל להבריח כו' אבל לר' ייסא דאמר לחבריא אין בעיתון מתעסקין באורייתא אתון קורין שמע קודם חצות והיינו ע"כ לצאת ידי חובת ק"ש דאורייתא דייק מינה מלתיה אמרה שאומר דברים אחר אמת ויציב פורש דלא בעי סמיכת גאולה לתפלה בערב מדקרו ק"ש קודם חצות וע"כ קודם תפלה לא קרו בברכותיה ש"מ דלא בעי סמיכת גאולה לתפלה בערב. אלמא להדיא דלמ"ד דהקורא ק"ש בבהכ"נ בערב לא יצא כלל וצריך לקרות קודם חצות כדין. הא דתניא קורין בבהכ"נ היינו בלא ברכות. רק למ"ד דידי ק"ש דאורייתא יצא ומפרש הא דתני הקורא בבהכ"נ לא יצא היינו שצריך לקרות בערב בביתו כדי להבריח המזיקין טעמי' משום דבעי לסמוך גאולה לתפלה וקורין בבה"כנ בברכותיה א"כ הא דתני הקורא בערב בבית הכנסת לא יצא ע"כ אינו רק להבריח המזיקין אלמא להדיא דלא כרש"י אולם גם דעת ר"ת ז"ל הוא קשה מאוד לחדש דבר אליבא דר' יהודה נגד סתם משנה ואף דלפי מ"ש לעיל יש סעד לדבר עדיין קשה מאוד לתלות בו המנהג הלז. ובפרט כי באמת אין עושין כר' יהודה במנחה כמ"ש הרא"ש ותו'. ומ"ש בתפלה הקילו הוא קשה מאוד ובפרט למאן דסבר ק"ש דאורייתא וכפי דעת רוב הפוסקים אין מכניסין בספק וכזה קשה גם לשיטת ר"י ז"ל המובא ברא"ש ז"ל. ולהר"י בעל התוספו' בעצמו אפשר לומר דאזיל לשיטתיה דסבר ק"ש דרבנן כרב יהודה לקמן (דף כא) וכמ"ש בסוטה (דף לב) אבל לדידן דקיי"ל ק"ש דאוריית' ובדאוריית' לא אמרי' כדאי לסמוך בשעת הדחק כמ"ש האחרוני'. ואיזה שעת הדחק לדחות מצות עשה דאורייתא ואף שיש סעד גדול לדברי ר"ת דלר"י זמן ק"ש קודם ודלא כהרא"ש דהנה לר' יהודה דזמן תפלת המנחה עד פלג המנחה קשה לדידיה היאך מוקי לקרא דייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים. דלרבנן מוקים בתפלת המנחה כדאיתא לקמן דף כט ב) דמצוה מן המובחר להתפלל סמוך לשקיעת החמה ולר' יהודה לא מצי קאי על תפלת המנחה וע"כ מפרש ליה בתפלת הערב וכדאיתא בזוהר חדש פ' בראשית על פסוק ויטע ה' אלהים גן בעדן וגו' אמר ר' אלעזר אסור לו לאדם למימר תושבחן צלותיה אלא עם דמדומי חמה דכתיב ייראוך עם שמש. וכן אמר ר' אליעזר צלותא ותושבחא דלילה מששקעה החמה עד לא אתחזא סיהרא דכתיב ייראוך עם שמש דא היא צלותא דצפרא ולפני ירח גו' דא היא צלותא דליליא וכן איתא בזוהר הקדוש פ' וישב על פסוק ויוסף הורד מצרימה ישראל נטלו שירתא ותושבחן ליה לקוב"ה תלת זמנין ביממא לקבל תלת זמנין דליליא וקיימין אילין לקבל אילין עד דיסתלק יקרא דקוב"ה ביממא ובליליא כו' ובסגנון זה איתא נמי בזוהר חדש דלעיל דשלש תפלות של ישראל ביום נגד ג' משמרות מלאכים שאומרים שירה בלילה וע"כ גם ר' יהודה סבר מקרא דלפני ירח דמצות תפלת הערב עם דמדומי חמה והא בעי מסמך גאולה לתפלה אלא ודאי דגם זמן ק"ש אליביה אחר פלג וכמ"ש לעיל משום דלא נקרא בין הערבים עוד רק ערב ודוחק לומר דר"י סבר תפלות באמצע תקנום ולסברת הרא"ש ע"כ נימא הכי ודוחק גדול ועוד (דבדף ד' ע"ב) מביא ראיה לר' יוחנן מברייתא דקורא ק"ש ומתפלל דבעי מסמך גאולה לתפלה. הא גם לריב"ל