קהלת משה סז

דהוא שבק כח לכולם כידוע והכסיל באולתו פתח דבריו חשך ולא אור לאמר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגו' עד אשר הכהו מחצית תשע ובעשירית נכנע מטה הרשע. וכן כל הדומים לו. ולכן ראויים הם לעונש וכהנה. וז"א למשה עבדו נאמן ביתו אל תתמה על החפץ כי אשלח אותך להכות כסיל שהגם כי מאתי נהי' להשתעבד בארץ לא להם מ"מ ראה ראיתי את עני עמי כלומר שראיתי עיקר העוני שמענים אותם הוא על שהם עמי ולא כמקיימים מצותי. וארד להצילו וגו' וארד הוא לשון רידוי וממשלה. כי כל עוד שהם בשפלות אינם יכולים להרים ראש אצלו ע"כ אתן להם רידוי וממשלה כאשר החל מיד במכות דם הישראל שותה מים והמצרי דם עד שהוכרח לקנות מן היהודים מים. להורות נתן כי אנחנו עמו והיוצא מפינו יעשה ואז אבוא להצילו ולהעלותו מן הארץ וגו' מ"ן ר"ת "מיין "נוקבין כי יש אור ישר ואור חוזר. אור ישר הוא השפע קודש בכל טוב היורד עלינו מאתו ית' ואור חוזר הוא המיין נוקבין אתערותא דלתתא כשרון מעשינו העולה לפניו. וז"א וארד וגו' שאתן להם ממשלה כנ"ל וכל טוב ועי"ז ולהעלותו מ"ן הארץ יעלה מיין נוקבין מן הארציות באומרם הלא ה' הטוב והמטיב לנו כל הטובות הללו א"כ מהראוי לעבדו ויחזרו בתשובה מחמת רב טוב לבית ישראל אשר גמלנו ה' כרחמיו וכרוב חסדיו. ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי. ועתה ר"ל בהיות ככה הנה הוא לשון שמחה שצעקת בני ישראל באה אלי וכמדובר. ואיתא במדרשים ובזוה"ק דומה דודי לצבי מה הצבי הזה כשהוא ישן קו בעינו אחת והשנית פתוחה כן הש"י בגלותינו הגם שנראה כמו ישן וכמש"ה עורה למה תישן וגו' מ"מ עין ה' חל יראיו להשגיח עלינו בעינא פקיחא חמלה וחנינה. וזהו "צעקת "בני "ישראל ר"ת צב"י לרמז על האמור ואז "באה "אלי ר"ת א"ב ירחם עלינו כרחם אב על בנים אמן והבן

ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות. עפ"י הפשוט י"ל עפ"י מה דאיתא במד"ר שאל הש"י למשה ע"ה שהי' מסרב לילך בשליחות. א"ל ואת המטה הזה וגו' כלומר המטה עצמו יעשה האותות ע"ש. ועפ"י דרכם נוכל לפרש הכ' כי מרע"ה נקרא זה ע"ד הכ' כי זה משה האיש לז"א ואת המטה הזה ר"ל המטה בעצמו יוכל לעשות כל האותות שאתה משה עושה שנקרא זה

א"י ואת המטה הזה תקח בידך וגו'. דהנה למעלה כתיב בי אדוני שלח נא ביד תשלח ויש לפרש שחלילה רעיא מהימנא קדישא הי' מסרב כ"כ נגד הש"י. אמנם כוונתו הי' מפני שארמ"צ היתה משוקעת מאד בגודל הקליפה וטומאה. לא הי' יכול לשלוח אל פרעה השליחות בשם הוי"ה ב"ה כי הוא קדוש ונורא וארץ הטמאה הלזו אינה ראוי' לשלוח אלי' בשם הוי"ה ית'. לזאת אמר הש"י למשה רבינו ע"ה השליחות רק בשם אדנ"י ומרע"ה לא היה רצונו בזה כי הוא הי' רועה נאמן לישראל וכל רצונו וחפצו הי' שיתגלה הש"י אליו בשם הוי"ה ב"ה שהוא שם הרחמים להראות גודל אהבתו לישראל. לז"א בי אדני ר"ל כשהשליחות הוא רק בשם אדנ"י שליחות כזה שלח נא ביד תשלח תוכל לשלוח ביד גואל אחר. מול זה השיב לו הש"י ואת המטה הזה תקח בידך כלומר אעפ"י שאין רצוני להתגלות לארץ הטמאה בשם הוי' ב"ה. עכ"ז תוכל להטות ולצמצם כביכול הוויתו ית' לבוא במספר קטן כמנין הז"ה.