קהלת משה ס

בשרש העליון הי' עוה"ז נשכח מלוח לבם ולא היו מעלים כלל ישראל. לכן מוכרחים לצמצם עצמם ממדרגתם כדי להעלות כללות ישראל וז"א ראיתי בני עלי' כנ"ל והמ"ה מועטים והמ"ה אותיות מ"ה גי' אד"ם שהגם שהם בדמות דיוקן אדם העליון מ"מ מועטים הם ממעטים ומצמצמים עצמם בשביל שארית ישראל להעלותם ועיין בזוה"ק ע"פ ויישם בארון במצרים. וזהו ואלה שמות בנ"י המה הצדיקים הבני עלי' שבונים עצמם להיות בבחינת ישראל ל"י רא"ש. הבאים מצרימה שבאים תמיד אל מצרים התחתון כי יש ים המלכות העליונה ויש ים המלכות תתאה. והם ממעטין עצמם לים התחתון כדי את יעקב להעלות אותם שהם בבחי' יעקב בשפלות כנ"ל איש וביתו באו. ר"ל שלומדים מהבוב"ה שנקרא איש מלחמה שאמר אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. שהאנכי ירד עמך למצרים בכדי שאנכי אעלך שאצטרך להעלות האנכי ועי"ז גם עלה גם אתה תעלה. וז"א איש וביתו באו שהלא איש ה' איש מלחמה וכל ביתו באו למצרים בכדי שע"י יתעלה כלל ישראל. לכן גם המה דבוקים במדותיו לצמצם עצמם כדי להעלות כלל ישראל והבן

א"י על דקדוק הנ"ל אשר כל מפרשי תורתינו שתו לב על אומרו תחלה הבאים ואח"כ באו. ונ"ל עפ"י פי' הכ' והחיות רצוא ושוב והחיות ירמז על הצדיקים שנק' בני אל חי והם יקראו בשם חיים הם תמיד רצוא ושוב שהגם שהם עומדים פה בעוה"ז ומתפללים או עוסקים בתורה מ"מ הם רצים ומתדבקים בשרשם בחי' החיים ואח"כ ושוב לעוה"ז ואינם משתהים פה ומיד רצוא לעולם העליון בלי הפסק. ולזה כתיב שמות בנ"י והי' די אם אמר שמות ישראל ובפרט שסיים את יעקב איש וגו' ולפי דברינו יבואר ע"נ כי הנה אחז"ל א"ת בניך אלא בוניך שהת"ח נק' בנאים שבונים שמים חדשים וארץ חדשה. וכמבואר בדברי מוח"ז הה"ק זצלה"ה בספרו נו"א שלכן הצדיק יכול לבטל איזה גז"ד על כי בורא עולם חדש ושם לא הי' הגז"ד ההוא יעו"ש בנועם דבריו. העולה מדבריו כי הצדיקים ע"י תורתם ותפלתם שנותנים שיר ושבחה להש"י בוראים עולמות חדשים למעלה ועי"ז ממשיכים שפע חדשה אל הארץ למטה), וזה בני ישראל. בני לשון בנין. ישראל אותיות א"ל שי"ר ר"ל ע"י השירות ותשבחות שמשוררים אל הבוב"ה בונים שמים וארץ חדשה ועושים שמות חדשים והם הנק' ישראל וכנ"ל ועליהם לא היה י לא יהי' גלות כללי כי כשמתפשטים מכל וכל מעניני העוה"ז אינם מרגישים בצער הגלות כי הם תמיד בבתי גוואי ושם הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומי אמנם הצדיק הולך ושוב לבתי בראי להצטער בגלות השכינה ולהתפלל על צרותיו. ולכן קורא אותם הבאים כפירש"י בפ' ויגש שלפי השעה קורא אותם הבאים אבל לא להשתקע שם אלא שמיד הם רצוא למעלה. וכמו שהי' באמת גם בגלות מצרים שבט לוי וכל אשר נתן צוארו בעבודת אדוני האדון ה' צבאות שמו לא נגע בו עול הגלות וכמדובר. אמנם גלותם הי' הבאים מצרימה שבאו בכ"פ להשתתף במצר ים החכמה להצטער בגלות השכינה ואמר את יעקב כדי להיות לעזר ולסעד את פשוטי העם המכונים בשם יעקב שלא ישתקעו שמה לזה איש וביתו באו. הש"י שנק' איש מלחמה וביתו הם המלאכים הקדושים כולם באו לעמוד לימין צדקם ולהיות בתומכי נפשם לבל ישתקעו בכור