קהלת משה סא

גלות מצרים להורות להם דרך ילכו בה להיות גם הם בנים למקום. וזהו ראוב"ן רא"ו ב"ן שכולם יראו ויעידו על כ"א מישראל שהוא בן למקום. ובמה יזכה נער את ארחו לבוא לזה. לכ"א שמעו"ן שמע לשון קיבוץ כמו וישמע שאול את העם. שיקבץ עצמו אל עולם הבינה שהוא התשובה המרומז בנ' מן שמעון נו"ן שערי בינה ועי"ז לוי זאת הפעם ילוה ויתדבק להבוב"ה ואז ויהוד"ה לשון הודי' יוכל להודות לפניו ית' שיוכל לעמוד לפניו ית' פב"פ לשאת ראש להודות ולהלל לפניו ית'. אבל באופן יששכ"ר וזבול"ן. שיהא בהם תמכין דאורייתא. וכמש"ה שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך ועיין ברש"י ז"ל שם. וכאשר בארנו בזה מאחז"ל מצוה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלא. תורה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה מגינה ומצלא. והפשוט כפשוטו ונוכל להעמיס עוד בפי' הגמ' בעידנא דעסיק בה דהיינו כשהת"ח עוסק בתורה מגינה על המחזיקו הגם שהמחזיק הוא תמיד בעידנא דלא עסיק בה כיששכר וזבולן. ולכן שמח זבולן בצאתך לפרקמטיא הגם כי אינך עסוק בתורה מ"מ ויששכר באהליך והוא עסוק בה ומגינה עלך ומצלא והבן כי נכון הוא. ובזה תזכה ובנימין. להיות בן הגובר וכובש הכל תחת הימין לאכפי' שמאלא תחות ימינא. ומ"מ דן. תהי' דן ושופט עצמך תמיד בכל עת ורגע ועכ"פ להיות ממארי דחשבנא בכל לילה ולילה אם על המשכב הוא וחשב עם קונהו וכל הפחות בכל עש"ק. ואם ימעט מהיות מזה לא יפחות מכל ער"ח ובפרט בימי השובבי"ם המסוגלים לזה לתקן כל אשר פגם. אז ונפתל"י תהי' נופת לי תהי' מתוק לי כנופת צופים. ובזה תזכה גד. לגדא ומזלא טבא. גם ואשר שתהיו מאושרים בעיני כל שכל צבא מעלה כלם יעידון ויגידון גם הסט"א יפקח ה' עיניהם ויעידו הכל כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ המיישרים אורחתם ולהם נאה ויאה להשפיע כל טוב אמן והבן מאוד

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד וגו'. יעיין בספר נו"א בדבריו הקדושים על דברי רש"י ז"ל שפירש על וישרצו שהיו יולדות ששה בכרס א'. שר"ל שעשו הולדה בששה קצוות המכונים בשם כרם שיהי' מתגדלים ע"י ע"ש. ודבריו הקדושים צריכים ביאור והנראה בהקדם בשם הה"ק אאמו"ר זצלל"ה שפי' הפלוגתא דאיתא על פירוש של שם שדי ח"א שאמר לעולמו די וח"א שיש די באלהותו לכל באי עולם ופירש הוא ז"ל בזה הם מחולקים אי מאמצעיתא נברא העולם או מן הקצוות נברא דמ"ד שאמר לעולמו די סבר דמאמצעיתא נברא העולם. וא"כ הי' יכול להתפשט עד בלי סוף. לזה הוכרח לומר לעולמו די שלא יתפשט עוד. ומ"ד שיש באלהותו די וכו' סבר דמן הקצוות נברא העולם ובלא"ה כשבא עד נקודה האמצעית עמד מלהתפשט עוד. ואין מהצורך לומר לעולמו די. וע"כ פירוש שם שדי שיש באלהותו די ע"כ ודפח"ח. ועפי"ז נוכל לפרש דברי אדמו"ר הה"ק מו"ה אלימלך זצלה"ה שעשו הולדה בששה קצוות שיהא מתגדלים ע"י. ר"ל שהם סברו כמ"ד מן הקצוות נברא ולא הי' מהצורך לומר לעולמו די וכנ"ל. וע"כ צריך לומר שדי שיש די באלהותו לכל באי עולם. ובזה שהמשיכו עליהם אלהותו ית' עשו הולדה בששה הקצוות שיהי' מתגדלים ע"י כנ"ל והבן. והנראה לערכינו ביאור הכתוב ובני ישראל פרו