קהלת משה נ

הכ' בפרשה זו שלפנינו. ואת יהודה רמז להצדיק שממשיך הוויתו ית' עליו כי בתיבת יהודה נרמז שם הוי' ב"ה והד' רמז לכנס"י שלח לפניו שולחים ישראל לפנים ר"ל לעשות להם פנים אל יוסף הוא חי העולמים הבוב"ה. ואח"כ להורות לפניו לעשות ג"כ פנים להבורא ית' כביכול להשגיח עליהם בפניו המאירים. וזהו גשנה ר"ל לגשת הבוב"ה לעמו ישראל להטיב להם בכל מיני הטובות ברכות וישועות ונחמות אכי"ר והבן

והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבעה הידות יהי' לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם. נ"ל כי והי"ה אותיות הוי"ה כי ברדת השפע עלינו מלמעלה למטה הוא הוי"ה ביושר י"ה ואח"כ ו"ה ובאור חוזר מתתא לעילא הוא ו"ה ואח"כ י"ה כי ו"ה הוא לשון שמחה ששמחה גדולה לפניו במרום בהעלות הכל מתתא לעילא. וזהו והי"ה יגיד על שמחה גם אותיות הוי"ה מתתא לעילא כנ"ל. בתבואות כשיובא הכל מתתא לעילא אזי והי"ה יהי' שמחה גדולה. ונתתם חמישית וגו' וארבעה הידות וגו' כי ד' הידות המה ד' אותיות הוי"ה שהם ביד להאחז בהם ועל ידם אליו ית'. והחמישית הוא קוצו של יו"ד והוא מבני עלי' שהמה מועטים עלי"ה אותיות ע"ל י"ה וכמוזכר בדרוש אאמו"ר זצלל"ה לחנוכה יעו"ש. וזהו ונתתם החמישית היינו הקוצו של יו"ד לעילא לפרעה פר"ע ה' לאותם שפורעים ומגלים אלהותו ית' וארבע הידות כנ"ל יהי' לכם כל שארית העם לבל ידח ממנו נדח ומאחיזין את האור ברובם ע"י ד' אותיות השם ב"ה וכנ"ל. ולזרע השדה לזרוע בחקל תפוחין קדישין. או וארבע הידות יהי' לכם וגו' כנ"ל לזרע השדה. כי יש באדם בחי' נפש רוח נשמה וזה שאמר שארבע הידות כנ"ל יהי' לכם לזרע השדה היינו לבחי' נשמה שזורעת בחקל תפוחין קדישין. ולאכלכם הוא בחי' רוח כמו האוכל הגם שהוא אוכל רומז על היחוד מ"מ הוא גשמי כן הרוח הוא כגשמי נגד הנשמה. ולאשר בבתיכם היינו לבחי' הנפש שהוא כבית לנשמה ורוח ואמר בתיכם שני מיני בתים שיש נפש השכליית ונפש הבהמיית. וגם ולאכול לטפכם. היינו להגופניית כל צרכיהם תשיגו מזה והבן

פרשת ויחי

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארי"ן כנען ויברך אותי. ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך וגו'. לכאורה כל הפסוק הוא כמיותר. דמה לו להודיעו מקום הראותו אליו ובשם שנתגלה אליו. גם מהו ויברך אותי ויאמר אלי וגו' כלום הי' המקרא חסר ויברך אותי הנני מפרך וגו' אבל עתה מורה כי ויברך אותי מורה על ברכה בפ"ע ולא פי' מה הוא ומלת ויאמר הוא אמירה נוספת על הברכה והנראה כי הנה שם שדי יש בו בדחז"ל ב' פירושים שיש די באלהותו לכל באי עולם ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די והנה ידוע כי יעקב נתיירא לרדת מצרימה עד כי הבטיחו הש"י אנכי ארד עמך וגו' ואנכי אעלך גם עלה כמבואר אצלנו ענין זה בארוכה במ"א שגילה לו הש"י קץ הגלות וכן יעקב גילה הקץ לבנו ידידו לאמר אל תירא בני יוסף על ימי הגלות הממשמשין לבוא הלא הובטח לי מאל שדי שיש די באלהותו והוא המשדד המערכות כולם ויאמר