קהלת משה כב

לכל אשר יחפוצו נמצא כי ישראל מגלים אלהותו ית' בעולם שהוא המשגיח והכל נעשה על פיו ומורם כי זה אלי ואנוהו ר"ל שההנהגה הוא ע"י זה אלי ואנו מייפים אותו במצות ומעש"ט וזהו כוונת הכתוב יען אשר עשית את הדבר הזה להורות באמת כי תרתי מילי נינהו כי האחד הי' אברהם הוא הראשון אשר פירסם מלכות שמים בעולם ונגלה לכל שההנהגה הוא ע"י הבוב"ה בעצמו וזהו יען אשר עשית את הדבר הוא לשון הנהגה כמו דבר אחד לדור ר"ל יען אשר אתה הראת לכל באי העולם שההנהגה הוא ע"י זה אלי ועוד שנית ולא חשכת כפשוטו וזהו שסיים כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך בעד שני הדברים שעשה והבן

פרשת תולדות

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ידוע מאמחז"ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים ועיקר שמחת הצדיקים בתולדות האלו היינו במעשיהם הטובים. ואמר הכ' ואלה תולדות יצחק אלה הם התולדות שראוי לצחוק ולשמוח בהם. בן אברהם כשבונה אותם באברהם בחסד עליון לאמר כי לא כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כ"א מחסד אלקי השופע עליו ונותן לו כח לעשות המע"ט וכדאי' במדרש על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית כו' ע"ש אז ראוי לשמות באלה המעשים טובים ואמר ואלה מוסיף על הראשונים ואדסמיך ליה קאי דסיים לעיל בתולדות ישמעאל הלא המה כתובים בסוף הפרשה זו ג"כ מחלת בת ישמעאל בן אברהם. דידוע מספרים קדושים כי לא זו הדרך שיסמוך האדם עצמו על אבותיו הקדושים לאמר בן גדולים אני ואבי ואבי אבי היו צדיקים ומעתה אינני צריך לטרוח עצמי בעבודה לא זה דרך ישכון אור כ"א יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך וישמעאל היה במדה זו וזהו מחלת בת ישמעאל מחלת ר"ל שהחלה והחליש עצמו להיות בת ישמעאל בת פי' לי' כלי שהוא כלי ישמע אל שישמע ויקבץ בקרבו החסד אל על כי הוא בן אברהם ולעומת זה לנגד ישמעאל שהוא בחי' עולם החרובין יש עולם התיקון מדת יצחק שתיקן כ"ז ואמר ואלה מוסיף על הראשונים לתקן את הראשונים והוא תולדות יצחק מעשים הטובים הגורמים צחוק וחדוה בעולם העליון בן אברהם שבנה הכל באברהם בחסד עליון כנ"ל וכי לא מעשיו וזכות אבותיו עמדו לו כ"א ד' העוזר לו לעשות מצות ומע"ט לגרום חדוה בעולם העליון ויודע בנפשו נאמנה כי אברהם הוליד את יצחק שהחסד עליון הוליד חדוה וצחוק זה והבן

א"י ואלה תולדות וגו'. עדש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כי הנה האדם הוא מקדש להש"י כי המקדש אשר לא הי' כ"א ד' דפנות וקורות עליהם שרתה בהם שכינת עוזו ומכש"כ האדם אשר בו רמ"ח אברים ושס"ה גידים כמנין תרי"ג מצות עאכ"ו כשישמור האדם אותם כי יהי' מקדש ומעון לד' ולזה אמר בתוכם לא בתוכו כי תי"ו ידוע אות תחי"ה ויש תי"ו בהיפוך וע"י מעשה הטוב מהפך אותיות מ"ת להכניס בקרבו כ"ו מנין השם הק' ואז הוא אותיות תוכ"ם דהיינו בהכניס אות מ' לפנימיות נהפך אות ת' לסימן תחיה נגד ד' אותיות של שמות אהי' הוי' אדני