קהלת משה ריח

ורחמים גם עולת אותיות עול ת' שיקבל ויעלה כ"א ע"ע עול ת' עלמין דכסופין ואז תזכה לה' אלהיך וכנ"ל

א"י אבנים שלמות תבנה וגו'. להבין דהנה התורה היא נצחיית בעבר והוה ועתיד ואיך שייך עתה פסוק זה ובעונינו חרב מקדש ואין לנו מזבח. אמנם נראה כי ידוע גם עתה בגלותינו ונשלמה פרים שפתינו ותפלה במקום קרבן וידוע דהאותיות נק' אבנים. ונראה להסביר כי אבני"ם אותיות א"ב בני"ם יחוד קוב"ה עם בניו כנס"י וא"א להיות היחוד כ"א על ידי האותיות של התורה ותפלה בזה נעשים היחודים. וזהו שהזהיר הכ' גם עתה אבנים שלמות ר"ל בהוציאך הדיבור לפני ה' בתורה ובתפלה תראה שיהי' האבנים שלימות בשלימות קוב"ה ובזה תבנה את מזבח ה' אלהיך יהי' כמו מזבח שעל ידו נתייחדו כל השמות כן תייחד בתפלתך ותורתך להיות יחוד ה' אלהיך הוי"ה אלהים ביחוד. ועוד יותר תגרום בזה כי והעלית עליו עולות וגו' עולות הוא מלשון בחרות וילדות כמו עול ימים. וכמו שמצינו במד"ר באברהם אבינו ע"ה שבן מ"ח שנה הכיר את בוראו ושאל מה יהיה מימים שעברו בלי חפץ והשיב לו הש"י טל ילדותך שגם הילדות יתעלה ויחשב כטל. כן יאמר הכ' שתגרום על ידי זה שתעלה ימי הילדות אשר חלפו ועברו כמו כליל ועולה יחשבו לפני הש"י. וזהו והעלית עליו עולות שימי הבחרות והילדות תעלה גם כימי הזקנה להחשב כמו עולה כי עולות תרתי משמע. ועוד תפעול לה' אלהיך שהוי"ה והרחמים יהי' אלהיך וכל הדינים יסכימו לרחמים אמן

והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך וגו'. ואיתא במדרש רבה א"ר יודן כל מי ששומע בקול תורה בעוה"ז. זוכה לשמוע באותו קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וכו' א"ל משה לישראל הואיל וכל מי ששומע לדברי תורה כך הוא מתרומם בב' עולמות הוו זהירין לשמוע דברי תורה מנין ממה שכתוב בענין והי' אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך. זשה"כ אשרי אדם שומע לי. מהו אשרי אדם שומע לי. אמר הקב"ה אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי זהו לשקוד על דלתותי. אמר הקב"ה אם הלכת להתפלל בתוך ביהכנ"ס אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם, אלא הוי מתכוון להכנס דלת לפנים מדלת לשקוד על דלתי אין כתיב כאן אלא על דלתותי ב' דלתות ע"כ לשון המד"ר. והנראה בביאור המד"ר דהוקשה לו על כפל הלשון אם שמוע תשמע. והנה ידוע דהעיקר הוא לתקן מדותיו אחת לאחת. ר"ל אהבת הש"י לבד ויראה הרוממת והתפארות בעבדות הש"י. והנצחון בעבודתו וההודאה לשמו ית' עד בואו למדת מלכות להמליך אותו על כל דבר והעיקר הוא אהבה ויראה וזהו מאה"כ והי' אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך. כשתשמע בפנימיות הב' שמות אלו ה' אלהים. ה' מורה על רחמים והוא רמז לאהבה. ואלהים מורה על גבורה והוא רמז ליראה. וקול רמז לפנימות כנודע. ואז יהי' השם הוי' ב"ה והי"ה שמורה לאהבה ויראה. וזהו והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך. והוקשה להמד"ר על כפל הלשון שמוע תשמע כנ"ל לזה אמר ר' יודן כל מי ששומע בקול תורה בעוה"ז. ר"ל בפנימיות כנ"ל לבוא למדרגת אהבה ויראה שהוא העיקר וכללות המדות כנ"ל. אז זוכה לשמוע קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וגו' שהם ה' קולות ומרמזים לה' המדות. שהם אהבה ויראה והתפארות וניצוח והוד. ור"ל שאז יזכה לתקן כל הה' מדות עד בואו