קהלת משה ריב

גם ושבית שבים. והנראה כי רש"י ז"ל פי' למלחמה במלחמת הרשות הכתוב מדבר הכוונה בזה כי הנה עיקר קרבא ומלחמה הוא עידן צלותא שצריך לעלות מעולם לעולם מעשי' ליצירה וממנו לבריאה עד אצילות קדשו. וכמה אויבים ושונאים עומדים על הדרך לעכב ולפסוק את האיש הישראלי. ולזאת צריך לאזור מתניו כגבור להלחם מלחמת ה' אשר לזה ניתקן לנו פסוקי דזמרה לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים וכן בפ' העקדה עד אשר יבער את העוברי דרכים הרוצים להפסיקו. וכן באמירת י"א סימני הקטורת להכניע עשתי עשר מסטרא דמסאבו. וזה שפירש"י ז"ל במלחמת הרשות וכו' דידוע מס"ק רשו"ת גי' שם שק"ו צי"ת אותיות "שועתינו "קבל "ושמע "צעקתינו "יודע "תעלומות. ור"ל שהכ' מדבר במלחמת הרשות שלוחם מלחמת ה' שישמע ה' שועתו וצעקתו ויעלה תפלתו למכון קדשו לאצילות קדשו. והנה פה בעולמות שלמטה הם ריבוי עולמות דהיינו בעשי' יצירה בריאה אבל באצילות הכל אחדות גמור ומשם יניקת כולם אמנם בהשתלשלם למטה נעשה פירוד וריבוי. וזהו כי תצא למלחמה הידוע מלחמת הרשות כנ"ל ואז בהתחלה אתה יוצא להלחם על אויביך כי רבים המה בכל עולם בבחי' אחרת אבל כשתגיע לאצילות קדשו אז ונתנו לשון יחיד כי לשם כלם כאחד יחשבו. ושבית שביו ג"כ כנ"ל שכלם יניקתם משם והבן מאד

לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. ידוע כי שם מ"ב שם הראשון אב"ג ית"ץ גי' שו"ר רמז על הסתכלות מהעינא פקיחא כי שור לשון הבטה וראי' כמו שור שחקים וגו' אשר ע"י השמות האלו נפעל שיהא העינא פקיחא חופף עלינו. ואמר לא תראה את שור אחיך את הסתכלות מאחיך ישראל פשוטי העם אשר אין כחם יפה לזה לא תראה אותם כנדחים והתעלמת מהם ר"ל לא תראה ולא תשגיח ע"ז כי יוכלו לבטלך מעבודתך לכן מותר לך להתעלם מהם. אלא כי השב תראה להשיב אותם בתשובה עד כי תשיבם לאחיך שיהא באמת אחיך ויזכה להעינא פקיחא והבן

שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. שלח לשון הפשטה והפשט מתרגמינן וישלח כשתפשוט עצמך מכל ענייני עוה"ז אזי תשלח עצמך להיות את האם עם האמא קדישא כאמא דרביע על בני'

א"י שלח תשלח וגו'. כי יש י"ב הויות נגד י"ב חדשי השנה והוי' י"ג נגד חדש העיבור שמרומז נגד הפה מלכותא קדישא. וזה ענין בי"ג מדות התורה נדרשת בהן שעל ידן נוכל להמשיך י"ג הויות ומכילין דרחמי עלינו של"ח גי' י"ג הויות ואמר שלח כשתרצה להמשיך י"ג הויות ומכילין דרחמי על ישראל אזי תשלח את האם תשלח ותפשיט עצמך להיות עם האמא קדישא גם ואת הבנים ואת המדה של בנים תקח לך כמאמז"ל ורב שלום בניך אל תקרא בניך אלא בוניך. שלא יספיק לו בחי' זו היותו בחי' בן למקום אלא שיראה להיות עוסק בבנין לבנות עולמות העליונים. וזהו ואת הבנים להיות מן הבנאים והבונים מדה זו תקח לך

א"י שלח תשלח וגו'. כי הנה איך באפשרות שיוכל האדם להמשיך על עצמו הוייתו ית' אשר הוא בלתי מושג וא"ס