קהלת משה רג

אתה לשמור משמרתו יתברך להשפיע חיי. חקתיו היינו מזוני כי חק לישנא דמזוני עדש"ה הטריפני לחם חקי וכבדחז"ל. ומשפטיו היינו בני כי משפטיו מורה על רחמים כנודע כרחם אב על בנים. כי בטרם היות לאשה בן כאשר נשבר כלי או אירע הפסד הבעל נשפט את אשתו מי שבר כלי זה וכדאיתא במדרש יעו"ש. אבל בהיות לה בן. מי שבר כלי זה בנך ואז רחמים ביניהם. דהיינו שתוכלו להמשיך שלש אלה חיי מזוני ובני. וגם ומצותיו כל הימים להיות בצוותא ודביקות וחיבור כל הימים לרבות ולהביא ימות המשיח שתוכלו לפעול ולקרב קץ הגאולה ולהחיש ביאת המשיח ב"ב אמן

כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. יבואר עפ"י מ"ש במקום אחר כשישראל ראויים ומתקנים מעשיהם נעשה להם נסים נגלים לעיני כל רואם לזאת כיוון משה רעיא מהימנא קדישא בתוכחתו לישראל. כי עיניכם הרואות. ר"ל באם הייתם מתקנים מעשיכם בוודאי הייתם זוכים ממש בעיניכם לראות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה ר"ל נסים נגלים וכנ"ל. או י"ל דקאי אדלעיל היינו מעשה קרח שעשה הש"י בהם גבורה ונקמה גדולה. אף שמדרכו הטוב להטיב תמיד לברואיו ולהתנהג עמהם בגודל הרחמים. עכ"ז הוכרח כביכול לצאת ממדתו ולעשות בהם נקמה להראות לישראל גדולת נוראותיו ונפלאות מעשיו בכדי שיקבלו אלהותו עליהם ויעבדוהו בלב שלם. ויצמח להם מזה גודל ישועה ורחמים נמצא בהפנימיות ובתכלית מגבורות ההם הוא רחמים פשוטים וגמורים. וזהו כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה'. ר"ל אעפ"י שמהראוי לאב רחמן כמוהו להתנהג במדה"ר. ולזה מרמז ה' שהוא רחמים כנודע. והתנהג עצמו במדת הגבורות כמבואר בהפסוקים לעיל. היינו האותות במצרים וטביעתם בים סוף ואשר עשה לעדת קרח כנזכר שם אף שאין דרכו בכך. לזה מסיים הפסוק הגדול אשר עשה. דלכאורה תיבת הגדול אין לו פירוש. ולזה הוא מדייק שהוכרח לעשות נקמות במדת גבורה. כדי להראותם גודל נפלאותיו דייקא וכנ"ל והבן. וכן יהי רצון מלפניו ית"ש לעשות כעת גודל נקמות בשונאינו החושבים להרע לנו יופר עצתם ויבטל מחשבתם. אמנם יוגזר עלינו גזירות טובות ישועות ונחמות אכי"ר

פרשת ראה

ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נותן לפניכם היום. ידוע דהנה ניתן לנו תרי"ג מצות רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ובשמור האדם לקיים כל הרמ"ח מ"ע מתקן רמ"ח אבריו ובשומרו מלעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה נותן תיקון וקיום בשס"ה גידיו ואז הוא קומה שלימה בדמות דיוקן אדם. וזה ושמרתם לעשות שתשמרו לעשות קיום ותיקון. את כל החקים ר"ל ע"י החקים. וצירוף של החקים אותיות ח"ק מ"ה יהו' קי"ם מן חקי"ם גי' ק"ן רמז על אדנ"י שהוא קן להוי"ה כי יש כמה שמות ועיקר השם הוא הוי' ב"ה ובשמירת המצות והחקים עושה חקיקה להיות חופף עליו כל שמות הוי' ואהי' אדני כי אדני קן להוי' ועל ידו מתייחד הוי' באדנ"י ואז הוא בדיוקן אדם גי' מ"ה. וזהו צירוף החקים. ואת המשפטים יש בו צירוף מ"ה ונשאר שפטי"ם ע"ה גי' ת"ם כי כשיהי' בדמות דיוקן אדם אז הוא תם ושלם. ואמר אשר אנכי נותן וגו' כמו בשעת מעמד