קהלת משה קכו

גם בימות החול וכמש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. מקד"ש גימ' תמ"ד כדאיתא בהאר"י ז"ל שיעשו הכנה שתהי' הקדושה בתמידות אצלם ואז ושכנתי בתוכם. וזהו וכל מנחת כהן שכל עיקר הנייחא של הכהן הוא הצדיק העובד שנרמז גם במלת וכל כידוע הוא כליל תהי'. כליל גי' צדיק להיות נכלל בצדיק דלעילא תמיד תהי' בהוייתה תהא שבכל פעם תתחדש ההוי' באורות יתירות ושלום וכ"ט על הצדיק שלא יהי' לו מניעה וביטול לעבודתו ובזה יבוא התחדשות הוי' בהויות עליון. ולזה לא תאכל לא יוכל לאכול ולכלות ולמנוע הצדיק הזה מעבודתו התמה

א"י וכל מנחת כהן וגו'. וכל הוא הש"י כי כל בשמים ובארץ מנחת כהן שהוא עיקר הנייחא של כהן הוא הצדיק שמונח בין דרועין דמלכא כליל תהי' יהי' כלול ומעורב עם הבוב"ה ע"ד דאיתא בזה"ק ישקני מנשיקות פיהו פיו לא נאמר אלא פיהו אותיות פי"ו ופי"ה שמעורבין שני הפיות דילי' ודילה לגודל האהבה העזה שביניהם כן הצדיק לא יופרד ויובדל מהבוב"ה. לא תאכל. ת"ל מתאכל הוא ת"ל כמו שדרשו רז"ל תלפיות תל שכל פיות פונים אליו ור"ל שהצדיק גם בצרכי הגשמיות מגלה אלהותו שגם בשלחן לעת האוכל וידבר אלי "זה "השלחן "אשר "לפני "יהו' ר"ת ז"ה אל"י ע"י וידבר אלי שמדבר ומנהיג ע"ע את הבוב"ה עי"ז זוכה זה השלחן אשר לפני ה' שעולה שלחנו לפני ה' זה אלי בסוד אור ישר ואור חוזר. וזה לא תאכל ל"א אותיות א"ל תאכל שאוכל לפני אל חי ונהנה מזיו השכינה

א"י וכל מנחת כהן וגו'. כהן ירמז על הצדיק העובד כנ"ל שעושה בעבודתו בתורה ובתפלה נח"ר ונייחא להבוב"ה. כליל גי' צדיק. וכל מנחת כהן שכל הנחת של כהן העובד כליל תהי' יהא נכלל וכלול בהצדיק לא תאכל שלא תכלה מהקרן שמורה לעולם הבא

א"י וכל מנחת כהן וגו' כנ"ל כי הצדיק בעבודתו עושה נזר וכתר לראש ממ"ה ונזר אלהיו על ראשו שנזר אלהיו הוא על ראשו ע"י ראשו הוא הצדיק. וזהו וכל מנחת כהן על ידי הנח"ר של הצדיק כליל תהי' ר"ל תהי' נזר וכליל תפארת בראש ממ"ה כי לא תאכל שאינו עושה להנאת עצמו כ"א למען אהבת שמו ית' וכמש"ה ולא אריח בריח ניחוחכם. ופירשנו הכ' לטובה ר"ל ולא היינו הבוב"ה שנק' לא שהוא אינו מושג והוא א"ם מבטיח כי אריח בריח ניחוחכם על שאתם בבחי' לא שאינכם עושים להנאתכם כ"א הכל צורך גבוה והבן מאד

כל זכר בכהנים יאכל אותה קדש קדשים הוא. ולכאורה הפסוק בלתי מובן ורש"י ז"ל הרגיש בזה. והנראה עפ"י דרכנו דהנה לעיל מיני' כתיב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וגו' דלכאורה אפ"ל דעולה עדיפא מחטאת דכולה לגבוה סלקא אמנם שנינו שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו ד"ת כאלו אכלו משלחנו של מקום שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. כי הנה עם קודש ב"י הם נותנים שפע ונחת בעולמות העליונים ועי"ז באור חוזר משיגין אור החכמה העליונה כמש"ה יהיב חכמה לחכימין למי שהשיג החכמה נותן לו חכמה. ולכן ג' שאכלו על שלחן א' ואמרו עליו ד"ת כמבואר אצלינו במ"א וע"י אכילתם בקדושה נותנים כח ותעצומות למעלה כאלו אכלו משלחנו של מקום דשלחן במקום מזבח שנאמר זה השלחן אשר לפני ה' ר"ל כי זה השלחן יוכל לפעול כמו המזבח אשר לפני