קהלת משה קה

הוא לבוא לעיקר השבת מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי כנ"ל. כי אות הוא ביני וביניכם כי שב"ת במ"ק ט' כמנין אמ"ת במ"ק. ואדם במ"ק עולה גם כן ט' כנ"ל לדורותיכם ר"ל להיות דירתי בתוככם. לדעת כי אני ה' מקדשכם. דהנה העיקר הוא להיות לו לאדם התברות בהבוב"ה, וזהו הדעת כי דעת הוא לשון התחברות מלשון וידע אדם. וידוע דמשה הוא הדעת של כללות ישראל ולזה צוה לו השי"ת להדביר ולהביא כללות ישראל לדעת העליון להיות להם התחברות בהבוב"ה. וזהו לדעת כי אני ה' מקדשכם. כי שבת הוא שמא דקוב"ה וזהו כי אני ה' כביכול מקדשכם בשמירת השבת שהוא שמי ממש. ובזה נבאר הכ' ומשה יקח את האהל שע"י גודל הדעת וההתחברות שהי' למרע"ה יקח לו בעצמו את האהל רמז להקדושה וההתלהבות מלשון בהלו נרי. ולא עוד כ"א ונטה לו מחוץ למחנה שנטה הקדושה אף לאותן בני אדם שהם מחוץ למחנה הקדושה הרחק מן המחנה ר"ל שהרחיקם מן המחנה שלהם דהיינו החיצוניות שלהם. וגמר אומר והי' כל מבקש ה'. והיה יגיד לשון שמחה שזהו גודל השמחה שכל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה שנטה להם הקדושה. והי' כצאת משה אל האהל. ר"ל שזהו עיקר השמחה שבצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו כלומר אעפ"י שכבר הגיעו למדריגת הצדיק שע"ז מורה תיבת אי"ש כנודע גם תיבת ונצבו מורה על מדת מלכות מלשון נציב מלך ור"ל הגם שכבר המציאו להם פתח לבוא אל הקדושה וזהו פתח אהלו מ"מ והביטו אחרי משה כי אותיות שאחרי תיבת משה הם תנ"ו ור"ל אעפי"כ הי' כל מגמתם לקבל ההארה יג ממשה רבינו ע"ה שהוא יתן להם גודל הארתו והבן

ויאמר פני ילכו והנחתי לך. יתבאר בהקדם לפרש הכ' פנה אלי וחנני וגו' כי הנה הפנים של האדם הו הצלם אלהים אשר בצלמו ברא אותו והויות עליון חופף עליו לשומרו באור פני מלך חיים ולכן בקין כשחטא והוסר צלם אלהים ממנו והי' נע ונד וסר השמירה ממנו לכן אמר והי' כל מוצאי וגו' עד ששב ואז וישם ה' לקין אות היינו אות משמו אות ו' כי בו נכלל גם הוי"ה כי במילוי וי"ו יש בו יו"ד ואות יו"ד במילואו כ' ועם אות ו' גימ' כ"ו שהופיע עליו הויות עליון. וזה ונח מצא חן בעיני ה' שלזה מצא חן על כי הי' בעיני ה' בעיונית ההוי"ה היינו בפנימיות. כי העיינין החוש הראות מהם הוא דבר פנימי עליוני כי העיינין קדישין דלתתא מרומזים נגד העיינין פקיחין דלעילא המשפיעים בהם פקיחות למען יוכלו לראות. וזה ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם שעי"ז תוכל למצוא חן ושכל טוב כשתהי' משכיל על טוב ה' הטוב ומטיב לכל ואז תהי' בעיני אלהים כנ"ל. ואדם בדמות דיוקן אדם העליון בצלם אלהים ממש. וזה פנה אלי וחנני. פנה עצמך אל"י אותיות "אשר "לפני "יהו' להיות בפנים של הויות עליון ואז וחנני אזכה למצא החן ולזה ויאמר פני ילכו שילכו פני העליונים להשפיע החן העליון אז והנחתי לך אעשה לך נייחא שתהי' בבחי' ל"ך אותיות כ"ל מדת הצדיק דאחיד בשמיא וארעא ובכל אשר תאמר כן יקים צדיק גוזר והקב"ה מקיים כו' אמן

א"י פני ילכו וגו'. בסגנון זה אכן באופן אחר קצת דכתיב הליכות עולם לו