קהלת משה קד

המפרשים על יתור תיבת ואתה. וגם מה מיעט תיבת אך. וגם על תיבת שבתותי ולא נאמר שבתי. והנראה ליישב כ"ז בהקדם בשם הה"ק מו"ה ברוך זצלל"ה ממעזיבוז שפירש הכ' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. ואמר כך. משרע"ה אמר להקב"ה כשאבוא לישראל לאמר להם בשליחות שלי בשמך ובוודאי הי' בתוך ב"י בעלי מדריגות והזקנים שידעו כל השמות הקדושים. וזהו ואמרו לי מה שמו. ר"ל שהם יאמרו לי מה שמו של הבוב"ה. ואז מה אומר אליהם דבר חדש שלא ידעו אותו. והשיב לו הש"י אהי' אשר אהי'. כי אהי"ה פעמים אהי"ה עולה כמספר אמ"ת. ר"ל שתאמר להם היש לכם ידיעה במדת אמת שהיא ג"כ שמו של הקב"ה. ואם יש לכם מדת האמת. ובזה יבואר הכ' ואתה דבר אל בי"י. כלומר ואתה שהגעת וידעת למדריגת האמת. דבר אל בי"י א"ך גי' אהי"ה רמז למדת אמת כנ"ל ר"ל תדבר ותביאם ג"כ למדת האמת. וזהו אך את שבתותי תשמרו כי שבת ג"כ גי' במ"ק כמנין אמ"ת במ"ק כנ"ל. ומה נכתב בלשון רבים שבתותי י"ל דהנה ידוע דיש ג"כ שבתות דחול. אבל הוא רק בדרך עראי דהקדושה אינה אלא בשעת התפלה. אבל ש"ק היא קדושה קיימת לעד. וזהו את שבתותי לשון רבים רמז לשני שבתות הנ"ל. וזהו שפי' רש"י ז"ל להלן על שבת שבתון מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי רמז כנ"ל לשלול שבת דחול שהוא רק מנוחת עראי רק שבת שבתון מנוחת מרגוע שהוא קדושת קבע. כי אות הוא ביני וביניכם. הר"ת של "כי "אות "הוא בגי' כ"ו כמספר הוי"ה ב"ה. וידוע דאית ה"א עילאה וה"א תתאה. והוא"ו שביניהם רמז לכנס"י שמייחדים ומחברים הה"א תתאה לה"א עילאה. וזהו שפירש"י ז"ל אות גדולה הוא ביני וביניכם שאני משרה שכינתי בכם כו' אות גדולה רמז להוא"ו שהיא האות הגדולה שהה"א מתפשטת ברוחב. אבל הוא"ו הוא המשכה והיא האות הגדולה. ורומזת לישראל כנ"ל שהוא אות ביני וביניכם שהם מייחדים שמו ית' כנ"ל לדעת כי אני ה' מקדשכם ר"ל כנ"ל שהוויות העליון שורה עליהם ע"י שמירת שבת כי הוא שמא דקב"ה והבן

ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והי' כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד וגו'. עיין בנו"א בדבריו הקדושים והנראה לערכינו לבאר מקראי קודש אלו עפ"י מה שפירשנו לעיל פסוק ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו וגו' ועתה נוסיף בו עוד קצת דברים. דהנה בוודאי מרע"ה הי' לו מדריגה עליונה מכל הנביאים. ע"כ אחז"ל משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. מפני שמשה רבינו ע"ה הי' לו זה הכח לקבל בעצמו התורה מסיני. אבל יהושע לא הגיע למדריגה הגדולה זו ע"כ הוכרח משה רבינו ע"ה למסרה לו ע"כ א"ל הש"י למשה הואיל ואתה במדריגה גדולה כזו. ע"כ ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתותי תשמורו. א"ך בגי' אהי"ה כנ"ל. ואיתא בזוה"ק אהי' דעתיד אני לאתגליא, ור"ל שעיקר שתדברם ותזהירם לבני ישראל לבוא למדת אמת שע"ז מרמז השם אהי' כי אהי"ה פעמים אהי"ה גי' אמת כנ"ל ואז אע"פ כעת עדיין נראה להם שלא נתגליתי להם אעפי"כ ידעו נאמנה שבמשך הזמן בהתנהגם במדת האמת עתיד אני להתגלות להם וכנ"ל. את שבתותי תשמורו כנ"ל דיש גם כן שבתות דחול. והעיקר