קהלת משה קא

היטב

ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה'. נ"ל לבאר כי חות"ם הוא אותיות חומ"ת. גם הוא לשון חמימות והתלהבות ר"ל שצריך העובד להיות חזק כחומה בהעבדות גם צריך להתלהב בגודל החמימות ובאשין קדישין לעבודת הש"י ואז נעשה צירוף חות"ם שנחקק העבדות על לבו כחותם. ושיעור הכתוב הוא כך ועשית ציץ הוא לשון הסתכלות מלשון מציץ מן החרכים. כלומר אעפ"י שהסתכלות בהבוב"ה הוא טוב מאד עכ"ז זהב טהור יראה להיות זהב טהור מכל סיג ופגם. ואז ופתחת עליו פתוחי חותם כנ"ל. שתהי' חזק כחומה בגודל ההתלהבות וחמימות בעבודתו ית"ש ויהי' נעשה צירוף חותם כנ"ל ובזה יהי' קודש לה' קודש הוא לשון הזמנה והוי' הוא שם הרחמים. כלומר שבזה יעשה הזמנה להרחמים שיבואו עלינו. כמו בעת מרדכי ואסתר הופיע גודל הרחמים לאבותינו ובימי מור והדס הושעת בניך כמו כן תופיע עלינו גודל רחמיך המרובים. ותושיענו מכל הקמים עלינו ועכ"י עמך בכל מקומות מושבותיהם אמן כי"ר

ושכנתי בתוך בנ"י והייתי להם לאלהים. ישראל גי' ת"ק אל"י. ת"ק מלשון תיק. אל"י מורה על זה אלי. אלי דייקא שצריך לתקן האלהות ע"י עבדותו. וזה ושכנתי בתוך בנ"י אשכון בתוך אותם שבונים להיות תיקון מעון ומשכן לזה אלי. אבל יש אל שהוא חסד אל ויש אל זועם לכ"א והייתי להם לאלהים עדשה"כ ואשא אתכם על כנפי נשרים ופירש"י ז"ל כנשר הנושא גוזליו על כנפיו מוטב יכנס החץ בי ולא בבני. כן והייתי להם לאלהים כביכול אגין בעדיכם שלא יוכלו האלהים ליגע בכם כ"א כל טוב עליכם אמן

א"י ושכנתי בתוך בנ"י וגו'. כי הנה הבוב"ה הוא א"ס ואיך נוכל לקבל שישכון בתוכינו שאנחנו בסוף. לכ"א ושכנתי בתוך ב"י בתוך הבונים להיות ישר אל בשוה כביכול עם אל. והגם שאני א"ס מ"מ והייתי להם לאלהים. אלהי"ם גי' הטב"ע אצמצם כביכול עצמי לטבע. גם והייתי לשון הוי"ה שבכל פעם אחדש להם הוי"ה ברחמים ורב טוב עלינו ועכ"י אמן

לפורים מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר. מגילה היא התורה נקראת באחד עשר ע"ד שאחז"ל מנין שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה שרוי עליו כו' ע"ש. וזהו נקראת באחד שהגם שאחד יושב ועוסק בתורה שכינה שרוי' עליו. וזה עשר הוא שכינתא קדישתא הכלולה מעשר כנודע ועיין לעיל בפ' תרומה. ומכש"כ בשנים שר כשהם שנים בוודאי עשר שוכנת עליהם. בשלשה עשר. שלש פעמים עשר הוא שלשים כמנין השם הוי"ה עם ד' האותיות גי' שלשים שזוכה להמשיך הוי"ה ורחמים על ישראל. וזהו ואגודתו על ארץ יסדה. אגודה הוא שלשה על ארץ על דארצי ארצויי קמי' בזה יסדה. בארבעה עשר ד"פ עשר הוא ארבעים בן ארבעים לבינה שיזכה לבוא לבינה עולם התשובה בחמשה עשר ה' פעמים עשר גי' נו"ן רמז על שער הנו"ן יובל העליון כמו שבמצרים דלג הש"י על ההרים וקפץ על הגבעות שלא נטמע בשער הנו"ן של טומאה והוציאנו