קהלת משה ק

קצת משמותם. על האבן האחת. בכדי שיוכלו לדבק עצמם בהבוב"ה שלזה מרמז תיבת האבן. ר"ל עיקר תוקפו וגבורתו של ישראל. לזה הוכרחו להצמצם ממדריגתם הגדולה לבוא למדת האחת דהיינו למד הענוה והקטנות כנ"ל אחות לנו קטנה. ואת שמות הששה הנותרים ר"ל בוודאי אין השלימות העבדות שכל צדיק יעשה רק מעשה הצדיק האחד. רק כ"א מחוייב להעמיק בעבודתו כפי שכלו ובינתו. ע"כ הששה שבטים אחרים עבדו במדריגה אחרת היינו שבאו לגדלות הבוב"ה. וזהו ואת שמות הששה הנותרים מלשון יתרון וגדלות על האבן השנית. ועכ"ז הי' כתולדותם ר"ל בשרשם הכל אחד. ובאו כולם לאחדות הבוב"ה ושם נעשו כל המדריגות אחדות פשוט

מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל וגו'. כתיב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. ר"ל למה ישראל קודש לה' על כי הם ראשית תבואתה מה שהובא להיות עולם נברא הכל הי' בשביל ישראל כמאחז"ל בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית והם קודש לה' מה הש"י קודש הגם שהוא הי' קדוש עד שלא נברא העולם שהוא ראשית הכל ואחרי ככלות הכל יהי' קדוש מ"מ נק' קדוש ע"ש שצפה שישראל יקבלו קדושתו ולזה הם ראשית. וזהו תבואתה לראש יוסף שכל מגמת ישראל להיות מובא הכל לראש יוסף לראש צי"ע הנק' יוסף. ולכן קודש ישראל לה' כי ראשית תבואתה שמביאין הכל לראשית העליון לראש יוסף לייחד הכל בשורשו. וזהו מעשה חרש אבן חר"ש אותיות "חמישי "רביעי "ששי שצריך לתקן ולעשות הכנה על קדושת שבת הבא כי יום אב"ג הוא לצמצם עצמו ולירד מקדושת שבת העבר. וזהו המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא ר"ל שמאחרים לרדת מעט מעט באיחור לצאת מקדושת שבת העבר וממהרים מיד בימי דה"ו לבוא לקדושת שבת הבא. ודבר זה לבוא לקדושה חדשה צריך לעשות מעשה אומנות והוא מעשה חרש מעשה אומן בחר"ש כנ"ל. ועי"ז אב"ן אותיות א"ב ב"ן מייחדין לאבא ובנין כנ"י ובני' ובזה פועלים פתוחי חתם ע"י מעשה אבן כנ"ל שעושים היחודים הגם אם נחתם ח"ו שלא לטובה פותחים החותם ומהפכים לטובה לעשות מחותם תומך בחילוף ח' בכ' להיות ה' תומך גורלי לטובה כמו שהי' בימי מרדכי ששאל במאי נחתם אם בטיט כו' ועוד פועל תפתח את שתי האבנים. כי אבן מורה על היחוד כנ"ל. והנה הגם שהמלאכים מייחדים תמיד יחוד עליון מ"מ אינם יכולים להקדיש לקדוש ולייחד עד שקדושת ישראל ויחודם עולה מלמטה. והוא רחום יכפר בעדי בדברים האלה שמ"מ האמת כן הוא. ולמעלה ג"כ נאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר לבנת מורה על אבן הנ"ל. ואמר תפתח את שתי. שתי מלשון שתה תחת רגליו ור"ל שע"י מעשה חרש אבן כנ"ל תפתח את שתי את יחוד העליון אשר שתה תחת רגליו להיות שתי האבנים שני היחודים שלמטה מישראל ושלמעלה מן המלאכים נקראים שניהם על שמות בנ"י שהם הגורמים כל זה. ובזה מוסבות משבצות זהב תעשה אותם זהב מורה על יראה כי הנה המלאכים הוא תענוג תמידי להם בלי הפסק ומאין תבוא להם היראה. אבל בראותם שאינם יכולים עשות בלי ישראל מזה מוסבות משבצות זהב דבר זה סובב עליהם יראה והבן