קדושת יום טוב (ליפמן) מא

יעקב מק"ק האמו ובעל העגלה שלו שנסע עמו מביתו או ממקום אחר הידוע אם הם בודאי שהלכו בנסיעה אחת אם אלו א"י הרצחנים. ולפי הנראה מכל אלו העדיות כל עיקר ידיעת דבר זה הוא מדברי העד מוה' יהודא במ' שמואל מחזיק כפר האלו. שהעיד שראה שני יהודים שנסעו כ"א עם שני א"י אצל מלון א'. ומעתה נחקור בענין עדותו מאין נוציא מדבריו שזהו מ' חיים הנ"ל בוודאי ושמו לא זכר האיש ההוא כי אם שם גיסו בשם המקום של גיסו וצריך חקירה בזה אי מהני בענין הזה. ועוד יש בעדותו גם קצת סימני גופו וסימני כליו ועל בעל העגלה אין בעדותו ודבריו כי אם סימני קצת גופו וסימני כליו ועוד שנסע יחד עם זה האיש הנ"ל ובענין הא"י לפי הנראה מעדותו לא נודע מדבריו אם הם הא"י שהרגו שני יהודים שנסעו עמם כאחד או לא כי אין בעדותו מענין הרציחה כלל ולא שם הא"י כלל ובענין עדות של ה' יעקב ב"ה יהודא מעדותו נודע מקום ההריגה שהוא אותו מקום שאמר הרוצח שנהרגו שם שני יהודים שנסעו עמו ועם א"י אחר אמנם לא נודע אם הם אלו היהודים שראה אותן מוה' יהודא הנ"ל כי אם ממה שאמר שהכיר בזקנו של כל א' וא' שהם אלו היהודים שראה אותם מוה' יהודא הנ"ל. ולפי הנראה הוא בעצמו לא ראה אותם בחייהם כלל כי אם שמע ממ' יהודא הנ"ל שראה שני יהודים עם שני א"י כנזכר בעדותו של מ' יהודא הנ"ל וזה הסי' של זקנם של כל אחד אמר לו ג"כ מוה' יהודא הנ"ל ומפני זה נראה לו שהם הם אותן היהודים מפני שזקנם נראה באותן הסי' שאמר לו מוה' יהודא הנ"ל שהיה לאלו היהודים שראה. וצריך חקירה בזה אי הוי סי' בענין זה או לא:

ומעדותו של מ' משה במ' שבתי לא נודע כ"א בסימני כליו של מוה' חיים הנ"ל דהיינו הביקס שלו שראה אצלו בחייו. ולפי הנראה מהדברים נראה שאותו הביקס מצאו אח"כ או אצל הרוצח או במקום הרציחה ולא פי' הדבר היטב עוד קצת סימני כלים. דהיינו חתיכה "גארטיל" וחתיכה 'יארמולקי' שהכיר ולא פי' הדבר היטב אם הכיר שהוא של מוה' חיים הנ"ל. ובעדותו של מ' צבי במ' אהרן לא ניתוסף כלום. אמנם בעדותו של מוה' ישכר במ' צבי ניתוסף שהוא הכיר הגארטיל של מוהר"ח הנ"ל שמצאו במקום הרציחה וצריך חקירה בזה אם יש לסמוך על סי' אלו אם לא:

ומדברי הא"י מסל"ת שהעידו משמם מוה' משה. ומוה' צבי הנ"ל לא נודע כלל אם ההרוגים האלו הם הם שראו אותם מוה' יהודא הנ"ל שנסעו כ"א עם שני א"י רק קצת סימן ממראות הסוסים ושהיו שני סוסים ובדברי מוה' יהודא לא פירש היטב מראות הסוסים של היהודים שראה ומדברי הרוצח שהגיד לפני בעל המשפט ג"כ לא נודע אם הם היהודים שראה אותן מוה' יהודא הנ"ל כ"א מקצת אומדנא מסימני הדברים שדברו עם היהודים ברמאות שהם נוסעים לחרסאן. והיהודים ספרו כן לפני מוה' יהודא הנ"ל שאמרו להם כן. וגם קצת אומדנא יש לידע ממקומות הנסיעה שנסעו ביחד קודם זה הלילה שהרגו אותם. ואמנם זה חסר בסיפורי הדברים ונכתב עליו וכו'. וגם יש לידע מקצת סימני בגדים שאמר שלקחו מעליהם אחר שהרגו אותן דהיינו אותן שקורין טאלופעס. ואמנם לא פי' היטב בדברי מוה' יהודא הנ"ל מעניני הטולעפעש כי אם מא' של הסוחר ואין בו שום סי' כ"א שהוא לבן:

ואחר כל אלה יש לעיין ולחקור בדינא דהנך עדיות של כל א' וא' אם יש בהם ממש בפרטן. ואח"ז בכללן בצירוף עדותן אם יש בהם ממש לענין היתר הנשים העגונות. וראשונה נעמיד החקירה בדברי העד ה"ה מוה' יהודא הנ"ל אם הוא סי' מידיעת שם גיסו בשם העיר. הנה בטור א"ה סי' י"ז הביא ב"י שם דעות שונות אי מהני שמו ושם אביו לחוד בלא שם עירו. וגם כתב שם דלכו"ע שמו ושם עירו לבד מהני אם לא הוחזק אחר בעיר זה ששמו כך שיש לחוש עליו שזה הוא. אמנם בנ"ד שלא הזכיר שמו ושם עירו רק שם גיסו בשם עירו יש לעיין אי הוי כשמו ושם עירו או לא והנה לפי הנראה מטעמא דהך מילתא דסגי בשמו ושם עירו לחוד היינו משום כיון דעכשיו אין ידוע לנו בעיר הזאת מאיש אחר ששמו כן שנאבד לא חיישינן שמא מכבר זה כמה שנים היה בעיר הזאת איש א' ששמו כך. ויצא מן העיר זה כמה שנים וזהו שנהרג דכיון שעכשיו לא חזינן שום ריעותא לתלות באחר לא חיישינן וא"כ מה"ט גופי' אם לא הזכיר אלא שם אביו בשם העיר של אביו ולא הזכיר שמו נמי סגי כיון דעכשיו ידוע לנו שבעיר הזאת שדר בה אביו ליכא איש אחר ששמו כשם אביו שנאבד לו בן רק אביו של זה בעל האשה תו לא חיישינן שמא כבר זה כמה שנים היה בכאן איש אחר ששמו כשם אביו וזה בנו של אותו האיש. אמנם עדיין יש לחלק דדווקא בהזכיר שמו ושם עירו הוא דלא חיישינן דילמא זה כמה שנים היה בכאן איש אחד בשם זה ויצא מכאן. דלמאי ניחוש לה אי דניחוש שמא יצא מכאן לדור בעיר אחרת. ועכשיו הוא שיצא משם ונהרג או מת בדרך זה. דבהא איכא למימר אי הוי דר בעיר אחרת מכמה שנים לא היה נקרא על שם העיר הזאת כיון שכבר עקר דירתו מכאן לעיר אחרת וכיון שאומר שזה הנהרג הוא מעיר הזאת וקורא אותו בשם העיר הזאת מסתמא על אותו בעל האשה שהוא דר באותה העיר עכשיו קאמר ואי דניחוש שמא יצא מכאן זה כמה שנים ולא קבע דירתו במקום אחר אלא שמיום צאתו מעיר הזאת היה נע ונד ממקום למקום עד זמן זה להא נמי לא חיישינן דכל כי האי מילתא הוי לה קלא בעיר הזאת שאיש א' יצא מן העיר ולא חזר ולא נודע מקומו איה. או שהוא נע ונד. והיו קצת העם זוכרים מדבר האיש ההוא וכיון שעכשיו אין מי שזוכר בדבר זה שהיה בעיר הזאת איש א' בשם זה שיצא מכבר ולא חזר ולא נודע איו או שהוא נע ונד לא חיישינן לה משא"כ בהזכרת שם אביו בשם העיר של אביו איכא למיחש שמא כאן היה זה כמה שנים איש א' בשם זה והיה לו בן במקום אחר והאיש בשם זה שהיה בכאן כבר מת ובנו שהיה במקום אחר הוא שנהרג או מת שם עכשיו באותו מקום שאומר. ולהך מילתא וודאי אין זכרון לראשונים לזכור ולידע אם היה בכאן איש א' בשם זה שמת מכמה שנים דטובא איכא בעלמא וזהו חילוק נכון. אמנם אם הוא אומר שיש לו עתה אב במקום פלוני והוא חי. נראה דבכה"ג וודאי מהני אעפ"י שלא הזכיר שמו אלא שם אביו בשם העיר של אביו סגי ועדיפא משמו ושם עירו בלבד. דהכא למאי ניחוש לה כיון שהוא אומר שיש לזה הנהרג אב במקום פלוני ששמו כן והוא חי ועכשיו אין ידוע לנו בעיר הזאת אחר ששמו כן שנאבד לו בן. ליכא למיחש כלל ועדיפא משמו ושם עירו דאכתי היה לנו למיחש דילמא כבר יצא מכאן איש א' בשם זה מכמה שנים ואפ"ה לא חיישינן וכמש"ל. וכ"ש בכה"ג דליכא למיחש כלל. ונראה דאפי' לדעת הסוברים שאין לסמוך למעשה להתיר בשמו ושם עירו לבד וכמו שהביא בח"מ בק"ע בשם הר"א מזרחי יע"ש מ"מ בכה"ג יש לומר דמודה דמהני ומטעמא דכתיבנא. ונראה שזהו דעת התשובה של ה"ר יעקב בכ"ר שמואל שהביא הח"מ בשמו שם סי' קל"ח וז"ל מאחר שהזכיר הא"י שיש להנהרג אחות במקום פלוני הו"ל כאלו הזכיר שמו. וא"צ לומר קברתיו אפי' לדעת