קדושת יום טוב (ליפמן) קנז

בפ' שמע בין בפ' והיה אבל למילי אחריתי ודאי היקשא הוי דהא דאיתקש מזוזה לתורה בפ' והיה כדאמרינן שם לתלמוד תורה הוא דאיתקש כדכתיב ולמדת' אותם וגו' ולא לדיני כתיבת ספר תורה הוא דאיתקש אבל לתפילין ודאי איתקש לגמרי תדע דהא לענין שלא כסדרן דיליף במכילתין מוהיו בהוייתן יהיו דלא כתיב אלא בתפילין ואפ"ה גם במזוזה אמרינן שם דפסולה שלא כסדרן וע"כ משום דילפינן בהיקשא מזוזה מתפילין וכן נמי לענין שיהיו נכתבים בלשון הקודש דוקא נמי ילפינן במגילה שם מדכתיב והיו אע"ג דלא כתיב אלא בתפילין וע"כ במזוזה מהיקשא דתפילין ילפינן וא"כ ה"נ נקיש מזוזה לתפילין לענין דניעבד פתוחות ומאי קבעי לי' רשב"א מר"מ מה טעם וכן נמי תיקשי לדידן דקיי"ל במזוזה מצוה בסתומות וכדאמר רנב"י ואמאי לא ילפינן מתפילין למיעבד לכתחלה פתוחות דלא שייך הכא אין דנין אפשר משא"א כיון דע"כ אקשינהו רחמנא מיהו זה יש לדחות לפי מה שפירשו התוס' לקמן ע"ב דהא דאמרינן לקמן אתיא כתיבה כתיבה מספר היינו מס"ת וכן פי' הרא"ש גופיה בהלכות ס"ת ומטעם זה פסק דס"ת בעי שרטוט יע"ש וא"כ יש לומר דלענין פתוחות נמי אי לאו דאיכא טעמא דאינן סמוכין הוי לן למילף טפי בג"ש כתיבה כתיבה מס"ת דניעבד במזוזה סתומות כמו בס"ת דעדיף טפי למילף מס"ת משום דתרוייהו הויין אפשר מדנילף מתפילין דהויין אי אפשר:

ומיהו אכתי תיקשי ממקום אחר אי נימא דבתפילין ע"כ פתוחות הויין א"כ מאי מייתי סייעתא לרנב"י דבמזוזה ע"כ פתוחות לאו דוקא מהך דס"ת שבלה ותפילין שבלו וכו' ולמאי דס"ד מ"ט לא מקשי מינה לרב הונא ולאביי דס"ל דבמזוזה סתומה דוקא א"כ תיקשי לדידהו מתפילין הא מורידין עושין הא בתפילין ע"כ פתוחות הם ובמזוזה סתומות וזה לא נראה לפרש דאה"נ דהכי קאמר לימא מסייע לי' בתרתי בהא דקאמר לרשב"א אף פתוחות ובהא דקאמר נמי לענין דינא דמצוה בסתומות ואי עבדינן פתוחות ש"ד ולא סתומות דוקא ולאפוקי מדאביי דפשטא דשמעתא משמע דלא מייתי סייעתא אלא אהא דקאמר לרשב"א אף פתוחות ולא פתוחות דוקא והיינו דקאמר הכא סתומות והכא פתוחות מיהו גם זה יש לדחות דמאביי גופי' אין הוכחה האיך ס"ל גבי מזוזה לדידן לענין סתומות אם סתומות דוקא או מצוה בסתומות והא דהוצרך לומר דהא דקאמר רב הלכה אריוח קאמר היינו משום דס"ל דרשב"א פתוחות דוקא ס"ל ואמנם אכתי יש להביא ראיה דמשכחת לה סתומה בתפילין דהנה יש לעיין בהא דמייתי סייעתא לרנב"י מהך דס"ת שבלה וכו' דרשב"א ע"כ אף פתוחות קאמר דילמא פתוחות דוקא קאמר והיינו שתמיד היה עושה פרשיותיה פתוחות והיינו משום דס"ל דמצוה בפתוחות לכתחילה וכמו רב הונא דהיה עושה סתומות תמיד משום דס"ל מצוה לכתחילה בסתומות וכדקאמר רנב"י ה"נ ר"מ היה עושה פתוחות משום דמצוה בפתוחות וכדס"ל ללישנא דגמרא לעיל ולאביי דרב דקאמר הלכה כרשב"א אריוח ולא אפתוחות משום דס"ל דפתוחות דקאמר היינו שתמיד היה עושה פתוחות וע"כ ס"ל מצוה בפתוחות ומה"ט הוצרכו לומר דרב אריוח קאמר ולא אפתוחות כי היכי דלא תיקשי ארב הונא דהיה עושה סתומות תמיד דע"כ ס"ל דמצוה בסתומות דהא ליכא למימר דאביי דקאמר כי קאמר רב אריוח היינו משום דס"ל לרשב"א פתוחות לעיכובא דמנ"ל הא וכמו שהארכתי בזה לעיל במקומו בס"ד ומנ"ל נמי להש"ס לפרש אליבא דאביי כן דבפשיטות ניחא אי נמי ס"ל לאביי דלרשב"א מצוה בפתוחות לכתחלה שפיר הוצרך לומר כי קאמר רב אריוח וכמ"ש וכיון שכן היכי מייתי מינה סייעתא לרנב"י דילמא לעולם כדאביי דרשב"א דקאמר דר"מ היה עושה פתוחות תמיד היה עושה פתוחות ומשום דמצוה בפתוחות אבל בדיעבד אי עבדינהו סתומות כשירה ומשו"ה הוצרך לטעמא דאין מורידין הא אי מורידין היתה כשירה מיהת בדיעבד אע"ג דבתורה הם סתומות הא סתומות במזוזה כשר בדיעבד וע"כ צ"ל דס"ל להש"ס דאיכא למידק הא מורידין עושין אפילו לכתחלה או משום דס"ל משום טעמא דאין מורידין נמי לא מיפסל בדיעבד וכמש"ל בס"ד או משום דהכי משמע ליה לישנא דברייתא דקתני אין עושין לפי שאין מורידין ממילא איכא למידק הא מורידין היו עושין לכתחלה דאי משום דיעבד לחוד נקט טעמא דאין מורידין הו"ל למיתני פסולין למזוז' לפי שאין מורידין דמה"ט הוא דפסולין הא בלא"ה היתה כשירה בדיעבד ומדקתני לישנא דאין עושין לפי שאין מורידין משמע דגם לענין לכתחלה בעינן טעמא דאין מורידין הא מורידין עושין לכתחלה ושפיר מייתי מינה סייעתא לרנב"י דע"כ לאו פתוחות דוקא למצוה לכתחלה קאמר רשב"א ולאפוקי מדאביי וסתמא בגמרא לעיל דקאמר כי קאמר רב אריוח וכמ"ש והשתא לפ"ז אי נימא דתפילין לא משכחת לה סתומות וע"כ כולהו פתוחות עבדינן א"כ למאי דס"ד אדמייתי ליה סייעתא מס"ת תיקשי ליה מתפילין דהא איהו קאמר מצוה בסתומות ואי עבדינהו וכו' והיינו דלכתחילה מצוה לעשות סתומות ופתוחות אי עביד כשרה וא"כ קשיא מתפילין הא מורידין עושין מהן מזוזה הא בתפילין הם פתוחות ובמזוזה סתומות ואי משום דבדיעבד כשר במזוזה פתוחות הא איכא למידק מהכא הא מורידין עושין אפילו לכתחלה וכדדייק השתא מס"ת איפכא וכמ"ש אלא ודאי ע"כ צ"ל דשפיר משכחת לה בתפילין למיעבד סתומה ותפילין ומזוזות דינן שוה לענין זה במצוה לכתחלה היכי עבדינן דחד טעמא הוי לתרוייהו ומתפילין ליכא לא סייעתא ולא קושיא ומס"ת הוא דמייתי סייעתא שפיר וכמ"ש וכיון שכן בעינן למימר דאיכא סתומה בגוונא אחרינא ולאו דוקא שהריוח באמצע שיטה וכתוב מכאן ומכאן דסתומה כי הך לא משכחת לה בתפילין כלל וכמש"ל בס"ד וכמ"ש הב"י בא"ח סי' ל"ב והבאתי דבריו לעיל בס"ד וע"כ צ"ל דקיי"ל בהא כמסכת סופרים דריוח שיטה שלימה מיקרי סתומה וסתומה כי הך משכחת לה שפיר גם בתפילין ודלא כסידור קדמונים דס"ל דריוח שיטה שלימה מיקרי פתוחה ואע"ג דבהא דפתוחה בסוף שיטה ס"ל כוותיה בהך דריוח שיטה שלימה לא ס"ל כוותיה וע"כ לאו הא בהא תליא. כן נראה ליישב דעת הרא"ש והטור:

ואמנם לפ"ז ע"כ צ"ל הא דקאמרינן בסמוך גבי דוכסוסטוס למצוה אין הפי' דמצוה לכתחלה על הדוכסוסטוס ואי כתבה על הקלף כשירה בדיעבד דא"כ אכתי לא משני מידי אהך דהא מורידין עושין דאיכא למידק מינה דעושין לכתחלה וכמ"ש אלא ודאי פי' למצוה מן המובחר בעלמא ואי בעי למיעבד לכתחלה על הקלף נמי שפיר וכבר כתבתי לעיל בס"ד דבלא"ה נראה לפרש כן וכן פי' הר"ן בשבת פ' הזורק יע"ש וכן יש לדייק קצת מלשון רש"י כאן שכתב אבל אם שינה אין בכך כלום ולא כתב סתם אם שינה כשירה והיינו משום דאפי' לכתחלה אי בעי למיעבד על הקלף מצי למיעבד ושפיר קאמרינן הא מורידין עושין וזהו לישנא דאין בכך כלום דלא עבר אמידי ולא שינה ממצותו לכתחלה אבל בהך דמצוה לעשותן סתומות משמע דמצוה לכתחלה לעשותן ואין לעשות לכתחלה פתוחות כלל אלא דאם עשאן פתוחות כשרה בדיעבד וכן הוא בדברי הטור יו"ד סי' רפ"ח לענין דוכסוסטוס כתב שיש לעשות