קדושת יום טוב (ליפמן) קמה

הגרוטאות פסולה משאר מיני מתכות כשרה וכו'. מקשה דסיפא למאי אתא למעוטי חצוצרות דתניא חצוצרות היו באים מן העשת ומן הכסף כו' וכתבו התו' תימא דבפ' כל הצלמים (דף מ"ז) משמע דבאות שלא מן הכסף כו' ומהך שמעתין אין קשה כל כך דהכא בשל משה שלא היו כשירות לדורות עכ"ל. עיין בס' טורי אבן במס' ר"ה בדף כ"ו ע"ב מ"ש שם במשנה ושתי חצוצרות באמצע והאריך שם להוכיח דעל כרחך של דורות נמי אינן כשירות אלא בשל כסף וראיתי להביאן כאן א' אל א' מפני שראיתי שיש קצת לדקדק בדבריו מ"ש שם להביא ראיה מסיפא דקרא דכתיב ובני אהרן יתקעו בחצוצרות משמע דתקיעה של קרבן ושל מלחמה היה כחצוצרות של משה שהיו של כסף ע"ש. ואני לא הבנתי ראיה זו דרש"י בחומש פירש ובני אהרן יתקעו במקראות ובמסעות הללו יע"ש והיינו כאותן של משה ממש קאמר דכתיב בהו והיה לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ומפרש קרא דהתוקעים למקראות ולמסעות הללו באותן חצוצרות של משה בני אהרן יתקעו בהם ומנא תיתי לן למילף מהתם לדורות שיהיו כאותן של משה ואי משום דכתיב בסיפא דהאי קרא והיה לכם לחוקת עולם לדורותיכם ההיא לאו אחצוצרות הללו קאי דהרי פסולין הם לדורות אלא אבני אהרן קאי שגם לדורות יהיו בני אהרן התוקעים וכן הוא הדין באמת דכל תקיעות דקרבן ושל מלחמה בכהני' הוו ולא קאי כלל אחצוצרו' שיהיו לדורות כאותן של משה תדע מדקאמרינן הכא מ"ש משאר מיני מתכות דכתיב כסף והויה וכו' תיפוק ליה דחוקה כתיב וכלי חוקה עיכובא היא (ועדיפא מהויה דמהויה לא משתמע אלא לאותן של משה כדכתיב והיו לך דמינה ילפינן לקמן דהם פסולים לדורות ומחוקה איכא למילף נמי עיכובא לדורות) וגם למה לי קרא דהויה כלל תיפוק ליה מתוקה לעיכובא אלא דהאי חוקה לא קאי אחצוצרות כלל שיהיו לדורות כאותן של משה אלא אבני אהרן קאי שגם לדורות יהיו בני אהרן התוקעים ועלה קאי חוקה. ואין משם ראיה כלל לחצוצרות של דורות:

עוד הביא ראיה דחצוצרות של דורות אין עושין אותם משל עצם מהא דמוכח בסוגיא דסוכה (דף נ' ע"ב) דאי עיקר שירה בכלי ודנין אפשר משאי אפשר לכ"ע הוי ילפינן מאבוב של משה דכלי שרת של עץ כשר ואי אמרת חצוצרות של קרבן ומלחמה לדורות כשירות בשל עצם והרי הם וודאי כלי שרת הם דבהם ודאי עיקר בכלי וא"כ נילף מהם כל כלי שר' שיהיו כשרות בשל עצם דלא הוי הכא אפשר משאי אפשר דהא חצוצרות אפשר נמי בשל מתכות ומדעושין אותן משל עצם שפיר איכא למילף מיניה דכל כלי שרת כשירין בשל עצם והכא בהקומץ תניא של עצם ושל זכוכית פסולה ע"כ תוכן דבריו בראיה זו באריכות קצת יותר יע"ש וגם ראיה זו לא הבנתי חדא דהא מסקינן לקמן דהך ברייתא אינה עיקר ואמרינן עלה סמי דידך מקמי דידי דאיכא תרי ברייתות דלא כהך ברייתא וכיון שע"כ אינה עיקר היאך ניתי ראיה מינה ובאינך ברייתות שהם עיקר לא הוזכר שם של עצם כלל מיהו אפ"ל דנהי דאינה עיקר בהא דקתני של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה דבאידך ברייתא קתני דר' יוסי בר' יהודה מכשיר אף בשל עץ וכן נמי בהא דקתני ברישא דר' פליג גם בשאר מיני מתכות אינה עיקר מ"מ בהא דמשוה של עצם ושל זכוכית לשל עץ עיקר הוי דלמאן דפוסל בשל עץ ה"ה בהנך דבהא לא מצינו ברייתא דפליג ולדעתי הדבר מוכרח כן כמו שיתבאר בס"ד מ"מ אין מכאן ראיה כלל דהכא במנורה מיירי ובמנורה ודאי למאן דדריש כלל ופרט וכלל ע"כ אינה כשירה אלא בשל מתכות דילפינן מכעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכות דזהב הוא הפרט אף כל וכו' ולאפוקי כל הני שאין מין מתכות והיינו נמי דקתני באידך ברייתא שהיא עיקר אין לו זהב מביא וכו' ולא קחשיב אלא הנך דהויין מין מתכות דכשירין למנורה לת"ק דהיינו רבי וכן נמי בברייתא דלעיל בסמוך קתני משאר מיני מתכות כשירה ודוקא בשל מתכות משום דהוי כעין הפרט וזהו במנורה דכתיב בה כלל ופרט וכלל אבל בשאר כל כלי שרת דילמא אה"נ דכשירין אף בשל עצם משום דילפינן מחצוצרות שהיו של קרן וע"כ לא פליג רבי אלא בשל עץ דלא מצינו כלי שרת של עץ אבל של עצם מודה ר' דכשירין דיליף מחצוצרות ור"י בר"י דס"ל מנורה של עץ כשירה יליף ממנורה לכל כלי שרת דאף בשל עץ כשירים וכן משמע מדלא נקט בפלוגתייהו גבי כלי שרת אלא של עץ בלבד ולא קתני כלי שרת שאינן של מתכות ר' פוסל ור"י בר"י מכשיר אף בשל עץ וכדקתני בברייתא דפליגי במנורה דת"ק אינו מכשיר אלא בשל מתכות דוקא ור"י בר"י מכשיר אף בשל עץ ומדלא נקט בפלוגתייהו בשאר כלי שרת אלא של עץ בלבד משמע דבשאר כלי שרת בשל עץ בלבד הוא דפליגי ונהי דאין מכאן ראיה כ"כ מ"מ הא ודאי דמאידך ברייתא דקתני גבי מנורה של עצם פסולה אין ראיה כלל לשאר כלי שרת דמנורה שאני וכמ"ש איברא דהרמב"ם בפ"א מהלכות בית הבחירה הלכה י"ח השוה כל כלי שרת למנורה וכתב דכולן כשירים בשל כל מיני מתכות דוקא אבל של עץ ושל עצם ושל זכוכית פסולין יע"ש מיהו הרמב"ם לטעמי' דפסק בפ' ג' מהלכות כלי המקדש דחצוצרות של דורות אינן כשירות אלא בשל כסף דוקא ומפרש כפי' ר"ת וכן כתב המל"מ שם ולשיטתו ע"כ ליכא למילף שאר כלי שרת אלא ממנורה דמצינו בה קולא טפי דכשירה בכל מיני מתכות וטפי לא מצינו להכשיר כלי שרת במין אחר אבל לשיטת ר"י דס"ל דחצוצרות של דורות אינן צריכין להיות של כסף דוקא וכשירים אפילו בשל קרן לשיטתו שפיר י"ל דאה"נ דכל כלי שרת כשירין בשל עצם ומחצוצרות ילפינן וברייתא דפסלה בשל עצם דוקא במנורה משום דכעין הפרט בעינן וכמ"ש ואין מכאן ראיה כלל. ועיין בתוס' ישנים בריש מס' יומא מ"ש שם אהך דכלי אבנים והקשו שם על פירש"י ושם משמע להדיא דס"ל דכל כלי שרת אינן כשירין אלא בשל מתכות דווקא יע"ש. ונראה דהיינו נמי ע"פ שיטת ר"ת דהכא ואיכא למימר דרש"י ס"ל כשיטת ר"י, במס' ע"ג ולא תקשי קושייתם שם יע"ש היטב ואין להאריך כאן. ואמנם אדרבא קצת היה נראה להביא ראיה דעושין כלי שרת של עצם מדאמרי' במס' ע"ג גבי הך דקמיבעי' ליה קרנים מהו לחצוצרות וכו' אליבא דמ"ד עיקר שירה בכלי לא תיבעי לך דודאי אסור והיינו משום דמכשירי קרבן כקרבן והכי משמע להדיא סוגיא דשם ואי נימא דאין עושין כלי שרת של עצם א"כ תיפוק ליה דלמ"ד עיקר שירה בכלי אין עושין חצוצרות משום קרנים דכיון דעיקר שירה בכלי הו"ל חצוצרות כלי שרת דהכי משמע בסוכה בפ' החליל דאי עיקר שירה בכלי ע"כ כל כלי השיר היו כלי שרת וכ"ש חצוצרות דכתיבי בקרא בהדיא בדברי הימים גבי שיר למ"ד עיקר שירה בכלי יע"ש בסוכה ולמה ליה למימר למ"ד עיקר שירה בכלי לא תיבעי לך דודאי אסור משום מכשירי קרבן ואסורים משום עבודת כוכבי' הא להאי מ"ד אין עושין כל כלי שיר משל עצם כלל ואין לומר משום דאי אפשר בשל מתכות הא חצוצרות ודאי אפשר בשל כסף ומיהו אפשר לדחות דמשום בני מעיו לפארות קאמר כן דהך ודאי אי אפשר בענין אחר ודוחק:

עוד יש להביא ראיה מהא דתנן [לקמן דף צ"ט] שני שולחנות היו באולם וכו' א' של שיש וא' של זהב וכו' שמעלין