קדושת יום טוב (ליפמן) קלו

בגד שיש בו ציצה א' או יותר פסולה ופליג אה"ר שלמה מטרוי"ש ואמנם מפני שיש לעיין בדבריו צריך להעתיק לשונו וז"ל המרדכי שם גרסינן שילהי הקומץ התם כרמלי' דרבנן הואי אומר הר' שלמה מטרוי"ש שאם נפסק לאיש חוט של טלית בשבת שאסור ללובשו עד שיתקן אותו שאם לובשו עובר בעשה דיש לו ד' כנפות והשיב ר"י דליתא כדמוכח בשמעתין דאע"ג דאיפסק בכרמלי' דרבנן לא הוי שרי משום כבוד הבריו' דלא דחינן אלא לאו דלא תסור לכן נראה לר"י דמ"ע דציצית אינו אלא להטיל בו ציצית כשילבשנה ולא אמר הכתוב בלשון לא תלבש וכו' דאז ודאי היה הדין עמו אלא מ"ע גרידא להטיל בו ציצית מ"מ אין הטלית אסור ללבוש וגם אינו עובר כיון שעתה אינו יכול להטיל בו שהוא בשבת ובחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה דהטל בו ציצית וכן במזוזה וכן במעקה וכו' עכ"ל ופי' דבריו במ"ש כדמוכח בשמעתין דאע"ג דאיפסק בכרמלית וכו' כוונתו מדאמר ליה מאי דעתך למישדיי' והאמר מר גדול כה"ב וכו' ומוקמינן לי' בלאו דלא תסור ובהך עובדא כרמלית דרבנן הוי ואי כדברי הרא"ש דגם בשבת אסור ללבוש טלית בלא ציצית מפני שעובר בעשה במה שהוא לבוש טלית בלא ציצית א"כ אפי' איפסק בכרמלית דרבנן לא הוי שרי לילך בו משום כבוד הבריות דנהי דמשום איסור שבת אין כאן אלא איסור דרבנן מ"מ הא יש כאן איסור דאורייתא מחמת ציצית עצמן דכל שעה שהוא לבוש בו עובר בעשה וע"כ נראה לי דמצות עשה דציצית וכו' כלומר אלו היה אסור ללבוש בגד בלא ציצית אז ודאי הי' הדין עמו דאין חילוק בין חול לשבת דאע"ג דאינו יכול להטיל בו ציצית מ"מ אסור ללובשו בלא ציצית אבל כיון דאין כאן אלא מ"ע דהטל בו ציצית א"כ נהי דבחול און ללובשו בלא ציצית דכשלובשו עובר בעשה דהטל בו ציצית וכשלא ילבשנו אינו עובר בכלום מ"מ בשבת מותר ללובשו דהרי אינו עובר בעשה דהטל בו ציצית כיון שאסור משום שבת להטיל בו ציצית אין כאן עליו חיוב עשה דהטל בו ציצית ולהכי לא בעי הכא למישדיי' דאין כאן לא איסור שבת וגם אינו עובר בעשה בלבישה זו כיון דשבת הוא ואינו יכול להטיל בו ציצית משמע מדבריו דבחול אם נפסק א' מציציותיו פושטו אפילו בשוק דהרי כ"ז שהוא לבוש עובר בעשה דאורייתא דהטל בו ציצית וכן ראיתי בד"מ סי' י"ז שכתב להדיא דלדברי ר"י יש חילוק בין שבת לחול לענין זה דבשבת א"צ לפשוט משום כבוד הבריות ובחול צריך לפשוט דאין כבוד הבריות דוחה עשה דאורייתא יע"ש ותמהני בזה דבברכות דף י"ט ע"ב פריך אהך דהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפי' בשוק מהא דתניא הרי שהי' הולך לשחוט את פסחו וכו' יכול כשם שאינו מטמא לאחותו כך לא יטמא למת מצוה תלמוד לומר ולאחותו וכו' ומשני שאני התם דא"ר ולאחותו וליגמר מיני' שב ואל תעשה שאני אלמא דבשב וא"ת מיהת ילפינן משם דכבוד הבריות דוחה אותו וה"נ כשלובש טלית בלא ציצית דעובר בעשה דהטל בו ציצית וכשאינו מטיל ה"ל שב וא"ת ובכה"ג כבוד הבריות דוחה אותה וכן פירש"י שם בהדיא דסדין בציצית מיקרי שב ואל תעשה והיינו כדאיתא לקמן דף מ' שפטרו סדין מציצי' מדרבנן לפי שאינן בקיאין ואע"ג דעוקרים דבר מן התורה בשב ואל תעשה מותר, וכן הביא רש"י לקמן אהך דסדין בציצית אלמא דכשלובש טלית בלא ציצית מקרי שב ואל תעשה וכבוד הבריות נמי דוחה בשב ואל תעשה וא"כ אפילו בחול אין צריך לפשוט אף על גב דעובר בעשה וא"כ אין ראי' מכאן לדחות דברי הרא"ש מדרויי"א דשפיר איכא למימר דאפילו בשבת אסור ללבוש כדי שלא יעבור בעשה והכא משום דכבוד הבריות דוחה לה דהוי בשב ואל אעשה אח"ז ראיתי שהמגן אברהם הקשה קושיא זו על דברי הרמ"א בש"ע שפסק דבחול צריך לפשוט יע"ש וראיתי שכתב שם דבדברי המרדכי נראה לו לפרש דהתיר אף בחול משום כבוד הבריות אלא שס"ל שעובר בעשה ומ"מ אינו מחויב לפושטו יע"ש והמדקדק בדברי המרדכי יראה שזה אינו דאי ס"ל דאע"ג דעובר בעשה אפ"ה אינו מחויב לפושטו היכא דאיכא כה"ב א"כ היכא דייק משמעתין דבשבת אין צריך לפושטו אפילו בלא כה"ב ויכול ללובשו בפסול משום דאינו עובר בעשה דילמא לעולם אפי' בשבת עובר בעשה כשלובשו בלא ציצית והא דלא שדיי' הכא היינו משום דכבוד הבריות דוחה להך עשה דומיא דחול דודאי עובר בעשה ואפ"ה היכא דאיכא כה"ב אינו מחויב לפשוט אלא ודאי ס"ל דכבוד הבריות אינו דוחה לעשה דאורייתא וא"כ גם אדברי ר"י שבמרדכי קשיא מסוגיא דברכות ואין לחלק דגבי מת מצוה דוקא דהאי גנאי גדול הוא שדוחה בשב ואל תעשה אפילו בדאורייתא אבל היכא דליכא גנאי גדול לא וכמ"ש התוס' בשבועות דף ל' ע"ב ד"ה אבל איסור וכו' והמג"א הביא דבריהם שם. דז"א דהא לפשוט בשוק נמי ע"כ גנאי גדול הוי דומיא דמת מצוה דהא פריך ממת מצוה אהך דפושטו בשוק דניגמר מיני' וכן כתבו התוס' גופי' שם בשבועות:

ומה שנראה לי בדברי המרדכי דודאי לפי סברת ר"י דס"ל דאין איסור ללובשו בלא ציצית אלא שבכל שעה עובר בעשה דהטל בו ציצית שפיר מקרי שב ואל תעשה כשהוא לבוש טלית בלא ציצית דאין כאן עליו אלא חיוב עשייתם והוא יושב ואינו עושה ול"ד לכלאים דפושטו ואפי' בשוק דהתם האיסור הוא הלבישה שהוא לבוש כלאים ולהכי לא מקרי שב וא"ת כשאינו פושע אבל הכא דאין הלבישה האיסור מקרי שפיר שב וא"ת ולדידי' אה"נ דגם בחול אינו מחויב לפשוט היכא דאיכא כבוד הבריות משום דהוי בשב וא"ת ומ"ש להוכיח משמעתין היינו לדחות סברת הר"ש דס"ל דאסור ללבוש בלא ציצית ומשו"ה אסרו אפי' בשבת ולפי סברא זו לא מקרי כלל שב וא"ת כשהוא לבוש טלית המחויב בלא ציצית ואינו פושטו כיון דהלבישה הוא באיסור וכמו בכלאים דפושטו אפי' בשוק ולא מקרי שב וא"ת במה שאינו פושטו משום דהלבישה הוא האיסור והו"ל עושה מעשה בידים אם אינו פושטו וא"כ לפ"ז לא הי' כבוד הבריות דוחה למצות ציצית לענין שלא יהא צריך לפושטו כיון דהוי דאורייתא ואינו בשב וא"ת וא"כ אמאי לא שדיי' הכא נהי דמשום איסור הוצאה לא איכפת לן דכרמלית דרבנן היא מ"מ משום ציצית דהוי דאורייתא היה צריך למשדיי' אלא ודאי דאין בלבישה איסור כלל ואין הטלית אסור בלבישה בלא ציצית ואין כאן עליו אלא עשה דהטל בו ציצית ולהכי הוי א"ש אפי' אי נימא דגם בשבת איכא עשה דהטל בו ציצית דאפ"ה לא היה צריך למשדיי' דכבוד הבריות דוחה אותה כיון דלא הוי אלא בשוא"ת וכמ"ש אלא דבאמת לפי סברת ר"י בשבת אין צורך כלל שיהא כבוד הבריות דוחה דבלאו"ה אינו עובר בעשה כלל ובלאו כבוד הבריות יכול ללבוש בשבת טלית בלא ציצית דאין איסור בלבישה ואינו עובר נמי בעשה כיון דאינו יכול להטיל מחמת איסור שבת כן נלע"ד בדברי ר"י שבמרדכי דלפ"ז אה"נ דגם בחול אינו מחויב לפשוט דלסברתו אין כאן אלא שב וא"ת וכבוד הבריות דוחה אותו אבל לפי סברת הר"ש הוא דקשיא לי' משמעתין משום דלסברתו אין כאן שב וא"ת מיהו לפי זה בפשיטות הו"ל להקשות אסברת הר"ש מהא דאמרינן ביבמות דף צ' דסדין בציצית מקרי שב וא"ת והיינו כשלובשו בלא ציצית ולפי סברת