קדושת יום טוב (ליפמן) קכה

ולפ"ז יש לעיין אם קבע המזוזה ברוחב הפצים בחוץ או בפנים באמצע רחבו דלא הוי טפח לכאן ולכאן נראה דלשיטתם לא היה צריך מזוזה אחרת ובכה"ג כשר הוי לשיטתם וכמש"ל בס"ד דלדעת הטור חללו של פתח אינו אלא, למצוה וכדמשמע להדיא מדבריו אבל בדיעבד כשר אם קבע על מזוזת הפתח מבחוץ או מבפנים כל שאינה רחוקה טפח מחללו של פתח והכא כדיעבד הוי וכמש"ל לשיטתם מיהו מ"מ אינו קושיא מ"ט קתני אם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת היינו משום דמיירי בשקבע המזוזה לצד חלל הפתח דסתמא דמילתא הכי עבידא כתיקונה לכתחילה ומשו"ה אמרינן דצריך מזוזה אחרת לפתחה האחר דזה ודאי לא קשה דנימא ליה דהשתא יקבענה באמצע רוחב הפצים דהא לכתחילה אין זה מצותה והיכי נימא לו דיקבענה לכתחילה כן ומשו"ה אמרינן דצריך מזוזה אחרת כיון דהשתא כמו שהיתה קבועה לא נפיק בה ידי חובה לפתח האחר ול"ד לאין בה טפח דהתם כיון דקביעות המזוזה הוי במקום שהיא כמצותה לכתחילה משו"ה לא מיבעי בשכבר קבע המזוזה בפצים לצד חלל הצפוני דאמרינן ליה דא"צ להביא מזוזה אחרת דבדיעבד נפיק בה שפיר גם לפתח המערבי אלא אפילו עדיין לא קבע מזוזה כלל נמי שפיר אמרינן ליה לקבוע מזוזה בפצים לצד חלל הצפוני דהא לפתח הצפוני ע"כ זהו מקומה כמצותה וע"כ צריך לקבוע שם מזוזה וכיון דקבע שם תו לא צריך מזוזה אחרת גם לפתח אחר שבצד מערב דכבר נפיק י"ח במזוזה זו ואפשר דאפילו אם ירצה להחמיר על עצמו ולעשות מזוזה גם לפתח מערב איכא משום בל תוסיף כיון דמדאורייתא נפיק י"ח במזוזה זו שקבועה לצד חלל הצפוני ואין להאריך בענין זה אבל בשיש בו טפח לא מיבעי היכא דכבר קבעה לצד חלל הצפוני דודאי אמרינן ליה דצריך להביא מזוזה אחרת כיון דהשתא לא נפיק י"ח במזוזה זו וכמ"ש אלא אפילו עדיין לא קבע מ"מ ודאי דאמרינן ליה שיקבע לכתחלה כמצותה וזו שלפתח הצפוני יקבענה לצד חלל הצפוני וממילא יצטרך למזוזה אחרת לפתח המערבי ולא אמרינן ליה לקבוע לכתחלה שלא כמצותה כי היכי דלא יצטרך אלא מזוזה אחת אמנם אי עביד כן וקבע באמצע הפצים לצד פנים או לצד חוץ דהשתא ליכא טפח מן המזוזה לכאן ולכאן אפשר דאה"נ דבדיעבד נפיק בה בשני הפתחים וא"צ עוד מזוזה אחרת. מיהו אחר העיון נראה דבכה"ג דהפצים עומד במקצוע ופתח לו לכאן ולכאן לא משכחת ביה צד פנים שלא יהא לצד א' מחללי הפתחים לכאן או לכאן מיהו לשיטת הטור והרא"ש בפירש"י דמיירי בכה"ג דהוי ימין לזה ושמאל לזה א"ש השתא בפשיטות דע"כ א"א לקבוע לצד אחר דפנים דהוי השתא לצד חלל הפתח המערבי דהו"ל מצד שמאל במקום עיקר קביעותיה וזה ודאי פסול דמה"ע בינה הלשון מלשון רש"י מדרום לצפון וכמש"ל בס"ד מיהו לפי מ"ש הר"ץ דמיירי בכה"ג דהוי ימין לזה ולזה צ"ל דמיירי שהפצים הוא מרובע טפח על טפח דהשתא באיזה צד שיקבענה תהא רחוקה טפח מפתח האחר ולפ"ז מתיישב בפשיטו' די"ל כן גם לשיטת הטור והרא"ש ומתיישב בפשיטות דגם מבחוץ לא משכחת לה כלל שתהא כשרה לכאן ולכאן וזה נכון ודוק היטב:

ודע דלדעת המרדכי דלפיר"ת צריך להניח מזוזה מושכב ברוחב הסף והיינו שיניחנה בחור שבסף בכה"ג בשיהא צד שמע שלה לצד חלל הפתח כדרך שפירש"י לעיל בכמין נגר ונא ניחא ליה שיניחנה ברוחב הסף בענין שיחוק בסף לרחבו ויניחנה שם משום דאינה נקראת לעומד בחלל הפתח וכמבואר כ"ז לעיל בס"ד לפ"ז צריך לפרש הא דהעמיק לה טפח היינו דהעמיק החור כ"כ עד שמתחלתה דהיינו ממקום התחלתה יש טפח לחלל הפתח דאל"כ האיך יעשה במזוזה שתהא ארוכה טפח או יותר ואמנם בהך דפתח שאחורי הדלת אם יפרש דהמזוזה קבועה בפצים המבדיל א"כ היא קבועה ע"כ באופן זה דראשה לצד החלל של הפתח שלצד הימין ולפתח האחר הוית ברוחב כדרך השכבה המבואר בתוס' לשיטת ר"ת והשתא יש לעיין מה לי אם עובי הפצים טפח או לא דהא אפי' אם היא רוחב טפח כשהיא מונחת בחור שבפצים באופן זה שכתבנו לדעת המרדכי לפיר"ת אינה עמוקה ורחוקה מפתח האחר טפח ואי משום דלפתח האחר הוי בהשכבה בכה"ג שאינה נקראת לעומד בחללה אי נימא דמשו"ה הוא דלא נפיק בה א"כ אפילו בפחות מטפח נמי יהא צריך מזוזה אחרת ולשיטה זו אין מקום לחלק כלל בין טפח לפחות מטפח אי נימא דהמזוזה קבועה בפצים המבדיל אלא נראה דצריך לפרש או כפי' שכתבנו בפירש"י שלפנינו או כפי' שנית של רש"י ואין להאריך בזה ודוק היטב:

ואחרי העיון נראה דא"א לפרש בדברי רש"י כמ"ש לעיל דמיירי שקבע המזוזה בחלל פתח הדרומי לצד ימין דהיינו לצד פנים שהוא למזרח דאם כן למאי דבעינן לפרושי דרישא נמי בהכי מיירי וכיצד קתני א"כ מאי הניחה בפצים דקתני ואאיזה פצים הוא דקאי דבשלמא אי מפרשינן דמיירי בשקבע המזוזה בפצים המבדיל בין הפתחים א"ש דקתני הניחה בפצים דהיינו פצים המבדיל והיינו דמפרש בתר הכי כיצד כגון פתח שאחורי הדלת ובכה"ג מיירי פצים המבדיל בין פתח לפתח ולאפוקי היכא דשני הפתחים מצד אחד ואע"פ שפצים טפח מבדיל ביניהם וכמ"ש הטור שם וכן הביא בשם הרשב"א יע"ש אבל אי המזוזה קבועה בצד האחר מאי הניחה בפצים דקתני והיכי משתמע מינה דמיירי בשני פתחים כלל וע"כ צ"ל דרש"י מפרש שהניחה בפצים המבדיל בין פתח לפתח וכן משמע מלשון רש"י בסמוך ד"ה כיצד קתני והנראה שזהו שהוכרח הע"ז לדחוק בפירש"י דמיירי בפצים רחב ונחתך בו שני פתחים יע"ש ואמנם עדיין לא הועיל כלום דמ"מ היכי משתמע מהניחה בפצים דבשני פתחים מיירי כיון דלא מיירי שקבעה בפצים המבדיל ביניהם ועוד מה לי בזה שהפתחים חתוכים בפצים עצמו או שהם בגוף הכותל ופצים טפח מבדיל ביניהם ולמה ליה לברייתא לאורויי בכה"ג דוקא אלא נראה בפשיטות דמיירי שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל והיינו הניחה בפצים דקתני וכמ"ש מיהו אכתי לא ניחא לפי' שני שברש"י דודאי מיירי שעיקר המזוזה קבועה בסף של שער הגדול דודאי שם צריך מזוזה אלא דאם יש טפח בהאי דבין פתח לפתח צריך גם אצל הקטן מזוזה וא"כ אהייא קאי הך דהניחה בפצים ואחיזה פצים הוא דקאי דהכא ודאי אם הניחה בפצים שבין קטן לגדול ודאי דלא יצא י"ח לענין השער הגדול בין יש בו טפח בין אין בו טפח דאי נמי אין בו טפח אין הקטן חשוב פתח בפ"ע ומ"מ מזוזה זו שקבע כאן לאו כלום היא דאין זה מקומה לענין חיוב שער הגדול דהו"ל באמצע השער ובכה"ג ודאי שער הגדול הוא עיקר והמזוזה צריכה להיות קבועה אצל מזוזת שער הגדול ומאי הניחה בפצים דקתני והיכי משתמע מינה נמי דבכה"ג מיירי שיש עוד פתח אחר קטן בתוך הגדול:

והנראה בעיני דפי' שני של רש"י לא קאי אלא אטלא עליה מלבן והניחה בפצים לא מתפרש אלא כפי' ראשון והיינו פתח שאחורי הדלת וכמו שמפרש אלא דבהך דטלא עליה מלבן לפי' ראשון אהך גופא קאי שבזה