קדושת יום טוב (ליפמן) קכד

עבידא לא יע"ש ואע"ג דל"ד ממש מ"מ מסתבר הוא דבכה"ג גריעי טפי וכן משמע קצת בסוגיא דקאמר לימא מסייע ליה וכו' ודחי כי תניא ההיא בפתח שאחורי הדלת אלמא דבעי למימר אע"ג דבפתח אחד דהמזוזה לדידה עבידא לא מיפסלא בהרחקת טפח מן החלל אפ"ה היכא דעבידא לפתח אחר לא מהני לפתח זה שהיא רחוקה ממנו טפח ובפי' הברייתא דלא תיקשי הא לגבי אידך פתח הו"ל שמאל יש לומר דס"ל כפי' ה"ה שהביא במרדכי. בענין דהוי ימין לשני הפתחים יע"ש אבל בהא דאחורי הדלת ודאי צ"ל דפליגא אהך ברייתא דלעיל ומה"ט לא פסקו כהך דברייתא דהכא ולא הביאו דין זה בהלכותיהם כלל והנראה בעיני דגם הב"י היה מסתפק בדבר זה מפני שראה שהרי"ף והרמב"ם לא הביאו דין זה בהלכותיהם ואולי משום דלשיטתם דס"ל דאחורי הדלת פסולה ה"נ בדין זה אפי' אין בפצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת משו"ה לא כתב בשו"ע אלא רישא דמילתא דאם יש בפצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת ולא כתב סיפא דמילתא דאם אין בו טפח אין צריך דבברייתא קתני לה בהדיא ולא סמך אדיוקא והיינו משום דבהך דיש בו טפח לא מספקא לי' מילתא דודאי לכ"ע צריך מזוזה אחרת אבל בהך דאין בה טפח איכא למימר דלדעת הרמב"ם צריך מזוזה אחר' משו"ה לא כתבה להדיא וכן הך דאחורי הדלת גופא לא הזכיר להדיא בשו"ע לפסולא ובכל זה לא ביאר דעתו להדיא וסמך איודע ומבין כן נראה בעיני דעת בשו"ע וזה נראה נכון ודוק היטב:

והנה בעיקר הפי' שפי' האחרוני' בדברי רש"י בהך דימין ושמאל דע דהמרדכי כתב אהא דפתח שאחורי הדלת וז"ל פ"ה כיון שאין לה טפח ולזה ימין ולזה שמאל א"צ מזוזה אחרת וקשה דמנ"ל הא ופי' הר"ץ כגון שיש אצל פתח חדר שצריך מזוזה ויש שם פצים דהוי ימין לזה ולזה וכיון שאין שם טפח נפיק במזוזה אחת עכ"ל ומ"ש פ"ה כיון וכו' אין זה מפורש בדברי רש"י אלא דלפירש"י צ"ל כן דאע"ג דהוי לזה ימין ולזה שמאל כיון דאין שם טפח א"צ מזוזה אחרת ואפשר שיש ט"ס בדבריו וצ"ל כן בדברי המרדכי כמ"ש והנה האחרונים כתבו הטעם משום דכיון דעיקר קביעות הוי בימין סגי גם בפתח הב' שהו' לשמאל והנה לפירש"י שלפנינו ודאי א"א לומר כן דכיון דפי' דמיירי שהפתח א' הוא לצד מערב והשני הוא לצד דרום והמזוזה קבועה בחלל פתח הדרומי וא"כ כשהמזוזה קבועה באותו פצים המבדיל ביניהם לצד חלל פתח הדרומי ה"ה לפתח הדרומי עצמו בצד שמאל הכניסה דכשאדם נכנס מצד דרום ופניו לצפון הרי ימינו למזרח ושמאלו למערב וכיון שהפצים קבוע במקצוע מערבית דרומית והמזוזה קבועה באותו פצים הרי היה בשמאל הכניסה לפתח הדרומי שהיה מקום עיקר קביעות המזוזה. וראיתי בדרישה שכתב דמה"ט שינו הרא"ש והטור לשון רש"י וכתבו שפתח א' לצד צפון ופתח א' לצד מערב דהשתא א"ש דכשהמזוזה קבועה בפצים המבדיל לצד חלל הצפוני הו"ל לצד ימין כניסת פתח הצפוני יע"ש ואמנם לפ"ז לא הוי צריכי לשנויי לשונו לגמרי דבפשיטות הו"מ לפרש כדרך רש"י לגמרי אלא שהמזוזה היא לצד חלל פתח המערבי דהוי שפיר ימין כניסה במקום עיקר קביעותה ומיהו מ"מ נראה לפי דברי הרא"ש והטור צ"ל סברא זו שכתבו האחרונים אבל בדברי רש"י כמו שהוא לפנינו ודאי דאין לומר כן וכמ"ש ואי הוי בדרך זה שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל באמצע יהיו דברי רש"י תמוהים וכמ"ש דהשתא בעיקר מקום קביעות הוי לצד שמאל והיאך תתכשר במה שהיא ימין לפתח האחר שאין קבועה בחללה ותו דכשיש בפצים טפח צריך מזוזה אחרת לצד מערב ומזוזה זו אינה אלא לפתח הדרומי ואם כן תפסל מפני שהיה לצד שמאל וזה ודאי דוחק לומר דרש"י ס"ל דבדיעבד כשר אפילו קבעה בשמאל ודלא כדעת הרמב"ם והטור דהא מקרא ילפינן דמן הימין בעינן וע"כ נראה לי דאין כוונת רש"י כלל שהמזוז' קבועה בפצים המבדיל בין שני הפתחים אלא שהמזוזה קבועה בחלל פתח הדרומי כדינו לימין הכניסה דהיינו לצד מזרח וזהו לשון רש"י שכתב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הגהה הדרום וכצ"ל בפני' ולא בפצים וכוונתו אמנם לשון רש"י בסמוך בפני' היינו לצד ימין פתח הדרומי דזה ד"ה כיצד קתני וכו' לא נקר' פנים לגבי צד אחר שה"ה במקצוע משמע כן אלא משמע לצד חוץ והנכנס בפתח המערבי הו"ל וזהו דקתני ברישא הניחה צד זה דימין פתח הדרומי צד ימין גם בפצים וכן משמע באמת לכניסתו אלא שאינו סמוך לכניסתו לשון הש"ס דאל"כ מאי ונמשך לצד פנים כל רוחב פתח הדרומי הניחה בפצים דקתני למאי ולזה כתב רש"י וקבע המזוזה בפנים דמפרש כיצד קתני והנרא' דזהו מה שדחק בט"ז בחלל פתח הדרומי מפני שזה נקרא לפרושי כן ואמנם א"צ פנים לגבי פתח מערבי ואם אין בעובי הוא דחוק מאד יע"ש ואין פצים המבדיל ביניה' טפח אינו מפסיק להאריך כאן ודוק ובסמוך את החלל והו"ל כחלל א' ומתכשר פתח אי"ה יתבאר באריכות:

המערבי במזוזה זו שהיה גם לפתח זה לצד ימין אבל כשיש בעובי הפצים טפח אז צריך מזוזה אחרת משום דהשתא מפסיק בין שני החללים ונמצא דאין המזוזה בחלל פתח מערבי כלל ורחוקה ממנה. ומה שפירש"י וכשהדלת סתום הוי פתוח למערב אחורי הדלת כוונתו משום דקתני פתח שאחורי הדלת אם יש שם טפח וכו' ומשמע בפשיטות דאפתח מערבי קאי לפי דרכו של רש"י דדין פתח זה תלוי אם יש בעובי הפצים המבדיל טפח צריך מזוזה לפתח זה ובא לפרש אמאי קרי לפתח מערבי פתח שאחורי הדלת ופי' הטעם משום דכשהדלת הדרומי סתום הוי פתח מערבי אחוריו דצד מזרחי נקרא לפניו מפני שהוא לצד הבית ולפנים ומערבי נקרא אחוריו שהוא לצד חוץ ומה שפי' בשהדלת סתום היינו משום דקרי לה אחורי הדלת ולא אחורי הפתח לזה פי' דכשהדלת סתום מיקרי אחורי הדלת וכעין פי' זה ראיתי שפי' הט"ז אלא שדחק שם בענין הפצים והחתיכה ולפי מ"ש א"צ לזה כלל:

ולפי זה אין ענין זה דומה כלל להך דמזוזה שאחורי הדלת דלעיל דהכא כשאין בעובי הפצים טפח ואינו מפסיק את החלל והו"ל כחלל אחד הרי אין מזוזה זו אחורי הדלת כלל דהרי היה קבוע בתוך חלל הפתח ממש ואם יש בו טפח הרי מפסיק את החלל ואין לה מזוזה כלל לפתח מערבי שהרי היא בפתח אחרת לגמרי ורחוקה ממנה ובכל ענין אינו דומה כלל להך דלעיל ואי מצינא למימר דהב"י ס"ל לפרש כדרך שכתבתי בפירש"י הוי ניחא בפשיטות מ"ש האי דינא בש"ע אבל הנראה מדבריו בב"י דלא מפרש כן דהביא דברי המרדכי על פי' רש"י ופי' הר"ץ שם יע"ש דלפ"ז משמע להדיא דמפרש שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל ודברי הטור ע"כ צ"ל דבכה"ג מיירי דאל"כ לא הוי ימין לחלל הצפוני שהמזוזה קבועה בו וע"כ צריך ליישבו כמ"ש ובאמת גם הרי"ף והרמב"ם צ"ל דפי' כדרך הרא"ש והטור וא"ש דלא פסקו כן וכמש"ל בס"ד דאלו פירשו כמ"ש בפירש"י א"כ מ"ט לא פסקו כן דהא אינו ענין כלל להך דהניחה אחורי הדלת וכמ"ש כן נראה לענ"ד ואמנ' עדיין צריך ישוב לדע' הרא"ש והטור ולפי דהמזו' קבועה בפצים המבדיל דע"כ הא דיש חילוק בין יש בו טפח לאין בו טפח היינו דכשיש בו טפח קביעות המזוז' היא רחוקה מפתח המערבי טפח ומשו"ה צריך מזוזה אחרת לפתח המערבי