עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קדושת יום טוב (ליפמן)

קדושת יום טוב (ליפמן) קכג

Kedushat Yom Tov (Lipman) 123 · קדושת יום טוב (ליפמן) · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואמאי הא דכרכים וכו' דמשמע להדיא מדבריהם דס"ל דלמסקנא דיומא גם לענין מזוזה אין חילוק בין של כפרים לשל כרכים יע"ש ודלא כדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והנראה דס"ל בפירוש הסוגיא דיומא כפירש"י ולפי' זה למסקנא אין לחלק ודוק היטב ואין להאריך עוד בזה כי מאליו יתבאר עפ"י מ"ש ודע דבברכות דף נ"ד הגי' בספרים שלפנינו כן הכי א"ר יוחנן אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה דאית ביה מזוזה אין דלית ביה מזוזה לא אלא מעתה בתי כנסיות ובתי מדרשות דלית בהו מזוזה ה"נ דאין מכבדין אלא אימא בפתח הראוי למזוזה ולפי גירסא זו הרי להדיא דביהכ"נ ובתי המדרשות פטורין מן המזוזה ואמנם נראה דגי' הראשונים לא היה כן אלא גירסתם יש בו מזוזה ס"ד אלא בפתח הראוי למזוזה וכמו שהביאו התוס' כאן תדע דאי הוי גירסא כגי' הספרים שלפנינו לא הוי צריכי לאתויי מהך דיומא כיון דבהדיא קאמרינן דבתי כנסיות ובתי מדרשות פטורין מן המזוזה ועוד ממ"ש התוס' משמע דפתח ביהכ"נ פטור ולשון משמע שכתבו נראה דליתא כן בהדיא וגם מדסיימי אפתח ביהכ"נ לחוד ולא סיימי אפתח ביהמ"ד דזהו עיקר מילתייהו דאיירי בהו בכאן וכן נראה מדברי הרא"ש בהלק"ט שכת' כלשון התוס' בכאן ודלא כמו שהגי' שם במעד"מ לשון הגמרא כגירסת הספרים שלפנינו יע"ש דודאי הרא"ש לא הוי גרס כן וכדמוכח מדבריו שהם כדברי התוס' ומסוף דבריו שם מוכח טפי יע"ש ואין להאריך בזה:

סימן לח פלפול בדין מזוזה שאחורי הדלת:

שם ע"ב גמ' דרש רב יוסף כו' העמיק לה טפח פסולה לימא מסייע ליה כו' כי תניא ההיא כו' הא בהדיא קתני לה וכו' לכאורה קשיא למאי דס"ד דרישא מיירי בפשיטות ומשום דהעמיק לה טפח מפסלא א"כ סיפא למה לי בפתח שאחורי הדלת תיפוק ליה דבלאו"ה נמי אין המזוזה כשירה לפתח שבמערב דהרי, היא רחוקה מחלל הפתח טפח והוי לה העמיק טפח ופסולה אפי' לא היה שם פתח אחר ויש לומר דעיקר מילתא איצטריך משום ואם לאו אין צריך כו' לאשמעינן דהיכא דאין בעובי הפצים המבדיל בין שני הפתחים טפח סגי להו לשני הפתחים בחד מזוזה ומתיישב לי בזה גם כן, דברי הרא"ש והטור סי' רפ"ו שהביאו הך דפתח שאחורי הדלת ואע"ג דכבר כתבו הך דרבא דהעמיק לה טפח פסולה בכל הפתחים והרא"ש כתב מקודם לזה והטור כתבה בסי' רפ"ט מ"מ כתבו נמי להך דפתח שאחורי הדלת משום סיפא דמלתא וכמ"ש ואמנם הרי"ף בהלכותיו לא הביא הך דפתח שאחורי הדלת והנראה בעיני בזה משום דס"ל הא דקתני לעיל דף ל"ב ע"ב הניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה היינו דאפי' הגהה בדיעבד פסולה *וע"כ מיירי אפילו *וכמ"ש הנמוקי יוסף אינה רחוקה טפח מחלל הפתח כי שם בדעת הרי"ף:

היכי דלא תיקשי אדרבא דהכא דקאמר העמיק לה טפח פסולה אפילו במקומה א"כ מאי איריא אחורי הדלת אלא ודאי אחורי הדלת פסולה אפילו אינה רחוקה טפח מן החלל וא"כ ע"כ הך ברייתא דקתני ואם לאו א"צ להביא מזוזה אחרת פליגא אהך דלעיל דכיון דהוי אחורי הדלת פסולה אפי' אינה רחוקה טפח ואפילו בפתח א' הגהה ומשו"ה לא הביאה בהלכותיו ופסק *ונראה דזהו נמי טעמא דהרמב"ם שלא כהך דלעיל לחומרא אבל הטור אזיל הביא ג"כ דין זה בהלכותיו משום דאיהו פסיק כדבריי' לשיטתו דס"ל בהך דהניחה אחורי כדלעיל דאחורי הדלת וס"ל הדלת דבדיעבד כשירה ומפרש ואין דפסולה לגמרי וכמ"ש בה מצוה לכתחלה ולפ"ז לא פליגא הך הב"י משמו בסי' רפ"ט ברייתא אהך דלעיל דהכא כיון דכבר יע"ש:

איכא מזוזה הו"ל כדיעבד וא"צ מזוזה אחרת ובזה אפשר ליישב דעת הטור בהך דהניחה אחורי הדלת דלא תיקשי עליו ממ"ש לעיל בס"ד יע"ש ואין להאריך ומיהו לפ"ז יש לתמוה מדברי הב"י דבסי' רפ"ט משמע מדבריו דבהך דאחורי הדלת לא ס"ל כדעת הטור אלא כדעת הנמוקי יוסף והרמב"ם דפסולה אפי' דיעבד יע"ש וכן כתב הש"ך שם בשם ב"י שפסק כן ובסי' רפ"ו כתב בש"ע הך דפת' שאחורי הדל' אם יש בו פצי' טפח צרי' להביא מזוזה אחרת ומשמע להדיא דאם אין בו טפח א"צ מזוזה אחרת ואמאי הא הוי לגבי פתח השני אחורי הדלת ואין לומר דאחורי הדלת נמי לא מפסל אלא א"כ רחוק טפח מחלל הפתח דא"כ מאי איריא אחורי הדלת אפילו במקומה נמי מפסלא דהוי העמיק לה טפח וגם בלאו"ה יש לעיין לאיזו צורך כתב האי דינא כלל דתיפוק ליה בפשיטות דמפסלא לגבי פתח האחר משום דלגבה הו"ל העמיק לה טפח ודוחק לומר דלדיוקא איצטריך דאם אין בה טפח א"צ מזוזה אחרת וכמש"ל בברייתא דא"כ הו"ל לאתויי הך דינא דאיצטריך ולפרושי בהדיא כמו דמפורש בברייתא ואם לאו וכו' ולא למכתב דינא דלא צריכא כלל והך דצריכא ניתי מדיוקא ואין זה מדרך האחרונים מיהו בזה אפ"ל דהך גופא איצטריך דאע"ג דבעלמא נמי אם העמיק לה טפח פסולה אפ"ה איצטריך לאשמעינן כאן דלא תימא הואיל וכשירה לפתח הדרומי דלגבה הוי בחללה מבחוץ מתכשרא נמי לגבה דפתח מערבי דומיא דמ"ש המרדכי דלפירש"י דכאן בהך דפתח שאחורי הדלת לפי' ראשון דאע"ג דלפתח זה הוי ימין ולפתח זה הוי שמאל אפ"ה כשירה לשניהם וכתבו האחרונים הטעם כיון דלחד פתח במקום שהיא קבועה הוי לימין מתכשרא נמי להך פתח האחר אע"ג דהוי שמאל לגבי' ועיין בפרישה ובט"ז וה"נ איכא למימר לענין הך דהעמיק לה טפח אע"ג דבעלמא מפסלא הכא ס"ד דתתכשר טפי כיון דלהך פתח דקביעא ביה הוי כהוגן ושפיר איצטריך לאשמעינן דביש בו פצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת ובכה"ג מתיישב גם בסוגי' בפשיטות למאי דס"ד לאתויי מינה סייעתא לרבא:

והשתא לפ"ז יש ליישב דברי הב"י דאע"ג דבהך דאחורי הדלת ס"ל כדעת הרמב"ם דפסולה בדיעבד וההיא אפילו אינה רחוקה טפת וכמ"ש מ"מ הכא ואין בפצים עובי טפח א"צ מזוזה אחרת ואע"ג דלאידך הפתח הוי אחורי הדלת אפ"ה כיון דלהך פתח דקביעא בי' הוי כהוגן מתכשרא נמי לגבי אידך דומיא דהך דימין ושמאל לפירש"י והשתא א"ש דלא פליגי ברייתא אהדדי הך דלעיל דאחורי הדלת פסולה והך דהכא דקתני ואם לאו א"צ להביא מזוזה אחרת ואמנם לפ"ז לא מתיישבים דעת הרי"ף והרמב"ם שלא הביאו ברייתא דהכא להלכה כיון דאיכא למימר דלא פליגא אהך ברייתא דלעיל והנראה לומר דלא ס"ל כסברא זו שכתבו האחרונים לפירש"י דלא מסתבר כלל להכשיר לפתח זה דהוי שמאל לגבה איידי דהוי ימין לגבה הך דקביעא בה דכיון דאפילו היכא דעבידא להך פתחא מיפסלא אי קבעה לשמאל כ"ש היכא דעבידא לפתח אחר ולא להך פתח כלל דמיפסלא היכא דקבעה מצד שמאל ועיין בסוכה דף י"ט ע"א דאמרינן שם אבל הכא דלאו להכי